על פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש יולי 2015, התקין הנאשם מתחת לכיסא הקדמי ברכבה של המתלוננת, ללא ידיעתה וללא הסכמתה, מכשיר הקלטה על רקע החשש כי היא בוגדת בו. לאחר ימים ספורים אמר הנאשם למתלוננת כי חבר שלו שנסע מאחוריה עם טלפון משוכלל הקליט שיחה שלה עם גבר אחר. כעבור זמן קצר תפסה המתלוננת מתחת למושב את מכשיר ההקלטה, שעליו היו שני קבצים.
במסגרת הסדר טיעון, הנאשם הודה במיוחס לו בכתב האישום ולקח אחריות על מעשיו, ונקבע כי הוא ביצע עבירה של פגיעה בפרטיות לפי סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות. בית משפט השלום בירושלים נדרש לקבוע את העונש הולם, לאחר שהוגש תסקיר שירות המבחן בעניינו.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם, יליד 1965, ללא עבר פלילי, עלה ארצה בבגרותו יחד עם המתלוננת לאחר שנישאו בצרפת. במהלך ביצוע העבירה היו הצדדים בהליכי פרידה וכיום הם גרושים. הנאשם עובד כנהג בהסעות ילדים ומפרנס את שמונת ילדיו שנמצאים במשמורתו.
קצינת המבחן סברה כי הנאשם אינו מודע לבעייתיות שבמעשיו ומתקשה בוויסות תגובותיו, על כן הפנתה אותו לטיפול במסגרת המרכז למניעת אלימות במשפחה. הפנייה זו הובילה לתסקיר משלים המציין חוסר שיתוף פעולה עם הטיפול, בין היתר לנוכח שלילת דפוסים אלימים מצדו. בנסיבות אלה נמנעה קצינת המבחן מהמלצה טיפולית או שיקומית ואף לא המליצה לסיים את ההליך ללא הרשעה. לשיטתה, אין בעונש לריצוי בשירות לתועלת הציבור כדי להפחית את הסיכון להישנות התנהגות דומה.
המאשימה ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי הנאשם והפגיעה בכבודה וברגשותיה של המתלוננת. וכן ציינה את התכנון שקדם לביצוע העבירה. המאשימה סברה כי אין מקום להימנע מהרשעתו ועתרה למתחם עונש הולם הנע ממאסר על תנאי למאסר קצר, כאשר העונש ההולם לטענתה הוא מאסר מותנה, קנס והתחייבות לצד חילוט מכשיר ההקלטה.
עורך דינו של הנאשם טען כי הוא לא הואשם בעבירה של האזנת סתר, וכי במסגרת נסיבות ביצוע העבירה יש להתחשב במצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה ובעובדה כי הצדדים היו בהליך גירושין. עורך הדין ציין כי כיום הנאשם מגדל את שמונת ילדיהם ואחראי על פרנסתם. הוא עובד בהסעות ילדים ויש חשש כי הרשעתו תפגע בפרנסתו, ואף אשתו ביקשה שבית המשפט ימנע מהרשעה בשל הצפויה בה ובילדיה.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי מעשיו של הנאשם פגעו בערך של הגנה על הפרטיות, ערך המוגן גם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ואף ציין כי כאשר העבירה מבוצעת במסגרת התא המשפחתי היא מהווה פגיעה משמעותית יותר, לנוכח הפגיעה באמון העומדת בבסיס היחסים הזוגיים.
בית המשפט נמנע מהרשעת הנאשם בפלילים
במקרה זה, המעשה נעשה על רקע פרידה בין הצדדים. כמו כן, לא נעשה שימוש בהקלטה, והנזק שנגרם הוא עצם הפגיעה בפרטיות שבהנחת המכשיר. בניגוד לטענת המאשימה, בית המשפט לא סבר כי הוכח תכנון מוקדם, שכן אין כל אינדיקציה לכך שהנאשם הצטייד במכשיר הקלטה ואף יכול להיות שהוא היה ברשותו קודם לכן.
בית המשפט קבע כי מדובר במעשה המצוי ברף התחתון של העבירה, ומתחם העונש ההולם נע מעונש צופה פני עתיד עד מאסר על תנאי או התחייבות ופיצוי למתלוננת. ואף אין מדובר במעשה שאינו מאפשר להימנע מהרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה.
לנוכח הפגיעה הצפויה בפרנסת המשפחה ובהתחשב במהות העבירה בנסיבותיה, סבר בית המשפט כי מדובר באחד המקרים שבהם לא מתקיים יחס סביר בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי חברתי הכללי וחומרתה של העבירה, המצדיק הימנעות מהרשעה, לפיכך נמנע מהרשעת הנאשם, וקבע כי עליו לחתום על התחייבות בסך 5,000 שקלים להימנע מהעבירה שבה הורשע למשך שנה וכן הורה על חילוט מכשיר ההקלטה.
ת"פ 9242-12-15
