מדובר בתביעת לשון הרע אשר הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב כנגד חברה המפעילה מנוע חיפוש גדול (מנועי החיפוש באינטרנט נחשבים לאמצעי הפופולארי ביותר במהלך הגלישה ברשת). התובע טען כי מנוע החיפוש פרסם לינק למאמרים באתר מסוים בהם נאמר כי הוגש כנגדו כתב אישום. לטענתו, פרסום הלינק, וכתולדה מכך החשיפה למאמרים, היו בגדר הוצאת דיבתו וגרמו לו לנזק בלתי הפיך לשמו הטוב. יודגש כי האתר הסיר את המאמר וטען כי בשל כך אין יותר צורך בתביעה.
מנוע החיפוש - אלגורתים טכנולוגי בלבד
בית המשפט קבע כי אין להטיל אחריות על החברה המפעילה את מנוע החיפוש (היא הנתבעת כאמור), וזאת משום שהמנוע הנ"ל היה למעשה "אלגוריתם טכנולוגי שאיננו מאפשר בדיקה של כל אחד ואחד מהקישורים אליהם הוא מפנה". צוין כי מנוע החיפוש פועל באופן אוטומטי לפי מילות מפתח וביטויים, וזאת מבלי שיש למפעיליו שליטה בתוכן אליו מועבר הגולש. דהיינו, כל פעולתו של מנוע החיפוש הינה לאתר דפי אינטרנט אשר יוצרו על ידי צד שלישי, המכילים את הביטויים וצירופי המילים המבוקשים, ומציג אותם למחפש (הא ותו לא). בית המשפט הדגיש כי מנוע החיפוש אינו מייצר את התוכן בעצמו אלא רק מציג לינקים.
לאור כל הנ"ל, בית המשפט בחן את התביעה על פי סעיף 11 לחוק איסור לשון וקבע כי במסגרתו אין לחייב חברה המפעילה מנוע חיפוש באחריות, וזאת משום שלא מדובר באמצעי תקשורת המוגדר בחוק. כמו כן, בית המשפט הציג את הגישה בארצות הברית ובאירופה בסוגיות כגון דא, ואת הצעות חוק המסחר האלקטרוני בישראל (ב-2004 וב-2008). ברוח זו, נקבע כי אין לחייב את החברה המפעילה את מנוע החיפוש באחריות לפרסומים אליהם קישר המנוע באופן אוטומטי.
- קראו גם על לשון הרע בפייסבוק או בוואטסאפ
לשון הרע באינטרנט - פסיקה מצומצמת
באופן כללי, בית המשפט קבע כי הפסיקה הישראלית צמצמה את חבותם של אתרי אינטרנט המכונים "אתרי תוכן", וזאת גם כאשר יתכן שיש למפעיליהם שליטה מסוימת על המאמרים הנכתבים בהם. אי לכך, נקבע כי דין התביעה דכאן להידחות גם מקל וחומר. לאמור, מנוע החיפוש הוא רק "צינור" אוטומטי שפועל על ידי זיהוי של קודים בדפי אינטרנט ולכן, על אחת כמה וכמה, אין להטיל על החברה המפעילה אותו חובה לבדוק את תוכנם של הפרסומים אליהם הוא מפנה.
בית המשפט קבע כי קבלת התביעה הייתה עלולה "לקעקע" את מנועי החיפוש המהווים שירות חיוני בימינו. דהיינו, הצבת דרישה כלפי חברות המפעילות מנועי חיפוש, לבצע בקרה ופיקוח על התוכן אליהם המנועים מובילים את הגולשים, תפגע באופן משמעותי ביכולת פעילותו של מנוע החיפוש. למעשה, בפסק הדין נקבע כי יש להכיר ב"סכנה" של הפניה לתוכן ובו לשון הרע, וזאת על בשל יתרונותיו הרבים של מנוע החיפוש.
לסיכום,
בתי המשפט אינם מטילים אחריות בגין לשון הרע על אתרי תוכן באינטרנט, אלא במשורה בלבד. במקרים אלה, הדבר ייעשה אך ורק כאשר בית המשפט ייווכח כי למפעיל האתר הייתה שליטה מלאה או חלקית על התוכן המפורסם. ככל שאחריותו של הנתבע כלפי התוכן המדובר תהיה נמוכה יותר, כך סביר להניח שתביעות בגין לשון הרע אשר יוגשו כנגדו תדחנה.
