מהו סעד זמני?
סעד זמני הוא סעד שמקבל בעל דין, עוד במהלך ניהול התיק בעניינו, ובטרם הגיע בית המשפט להכרעה. מטרת מתן סעד הינה להבטיח התנהלות תקינה של הליך המשפט ושל התממשות פסק הדין העתיד להינתן בתיק. הגדרה זו של הסעד הזמני מצויה בתקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי. כל סעד מהסעדים שהוזכרו לעיל יכול להתקבל כסעד זמני. ככלל, בית המשפט מוסמך לתת כל סעד זמני שנראה לו ראוי, נכון וצודק בנסיבות המקרה.
תקנה 1 הנ"ל מגדירה את הסעדים הזמניים שניתן להעניק ואכן בית המשפט נוטה להעניקם כעניין שבשגרה והם:
- צו לכינוס נכסים (המוכר גם כצו אנטון פילר): מאפשר תפיסת ראיות לצורך המשפט או לצורך השמדתן.
- צו עשה: כופה על בעל הדין אליו הוא מכוון לבצע מעשה מסוים.
- צו אל תעשה (צו מניעה): אוסר על בעל הדין אליו הוא מופנה לבצע מהלך כלשהו.
- צו עיקול: צו המעקל רכוש של בעל דין. המטרה - למנוע מבעל הדין להבריח את נכסיו כדי שבעל הדין האחר לא יוכל לתפוס אותם.
- צו עיכוב יציאה מהארץ: צו המגביל את חופש התנועה של אדם ולא מאפשר את צאתו מהארץ למשך זמן מסוים.
- צו מרווה: צו המורה על הגבלת שימוש בנכס שנמצא בחוץ לארץ.
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לפגוע, להשפיל או לבזות אדם כשנדרש שלפחות אדם נוסף מלבדו ייחשף לפרסום (כשהדרישה במשפט פלילי בשל עבירת לשון הרע היא לשני אנשים נוספים זולת מושא הפרסום). לפי חוק איסור לשון הרע, ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין עוולת לשון הרע וקובלנה פלילית שעלולה לגרור עימה מאסר של שנה בפועל אם יוכרע כי המפרסם עבר עבירת פרסום לשון הרע.
נראה שהצווים הרלבנטיים יותר כסעדים זמניים במהלך תביעת לשון הרע הם:
- צו מניעה: צו האוסר על מפרסם לפרסם את פרסום הדבר שיש בו לשון הרע; צו המורה על מפרסם להימנע מלפרסם את הפרסום שוב וכיוצא באלו.
- צו עשה: צו המורה למפרסם לפרסם התנצלות והכחשה לפרסום הקודם; צו המצווה על המפרסם להסיר את הפרסום מאתר אינטרנט; צו הפוקד על המפרסם לאסוף את כל העלונים שמכילים את דבר לשון הרע ועוד.
- צו עיכוב יציאה מהארץ: בעיקר כאשר מדובר בקובלנה פלילית (כתב אישום שהוגש על ידי אדם פרטי), אפשר שיעלה החשש שהמפרסם יברח מהארץ. בהתעורר חשש כזה אפשר שבית המשפט ייתן צו עיכוב יציאה כנגד המפרסם מהארץ. לצורך קבלתו של סעד זמני זה, נדרש המבקש להוכיח כי החשש מפני בריחת המפרסם ואי חזרתו לארץ הוא ממשי ומיידי. אחרת, בית המשפט לא יפגע כך בחופש התנועה של אדם, שהיא כידוע זכות חוקתית.
איך מגישים סעד זמני? בדרך כלל, את הבקשה לסעד זמני מגישים יחד עם כתב התביעה המקורי. פעמים רבות, מתעורר במהלך התיק מצב שלא ניתן היה לצפות אותו מראש, ובו נדרש בית המשפט לשקול האם לתת סעד זמני. מקרה כזה הוא המצב שבו מתעורר חשש פתאומי שבעל הדין יבריח נכסים או שיברח מהארץ.
איך ניתן סעד זמני? לרוב, סעדים זמניים ניתנים כשכל הצדדים לתיק נוכחים אך יהיו מקרים בהם ניתן יהיה להעניק סעד זמני בדיון במעמד צד אחד בלבד. זאת למשל, במקרה שמבוקש צו עיכוב יציאה מהארץ או צו עיקול - אם הדיון ייעשה במעמד שני הצדדים יש חשש שבעל הדין אליו מופנה הצו לא יבצע אותו. עם זאת, מכיוון שהסעד ניתן כנגד בעל דין מבלי שניתנה לו האפשרות להביע את התנגדותו ולהשמיע את טענותיו, בית המשפט מעניק סעד במעמד צד אחד בזהירות תוך בדיקה קפדנית של מכלול הנסיבות שאכן ראוי להעניק באותו מקרה את הסעד המבוקש.
איך מוודאים שהסעד הזמני אכן מבוצע? החוק והפסיקה קבעו מנגנונים שונים להבטחת קיום הצו שהטיל בית המשפט על אחד מבעלי הדין על ידי הפקדת ערבות או התחייבויות עצמיות. לסיכום, בבואכם להגיש תביעת לשון הרע, עליכם לבדוק האם מבחינה אסטרטגית כדאי להגיש במסגרת התביעה בקשה למתן סעדים זמניים כלשהם. לעיתים הדבר יהיה רצוי ונדרש ולעיתים כדאי שלא לעשות כן מבחינת ניהול התיק. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע כדי לקבל ממנו ייעוץ לגבי דרך הפעולה הנכונה בעת הגשת התביעה, במהלך הדיון המשפטי בתיק ולאחר מתן פסק הדין בתיק.
