www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

תביעת לשון הרע

לשון הרע נחשבת למעשה חמור שעלול לגרום לנזק רב לשמו הטוב של אדם. בשל חומרת המעשה, לשון הרע מוגדרת באופן רחב בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם. כמו כן, קיימת אפשרות לקבל פיצויים בגין הוכחת העוולה (או העבירה הפלילית) ואף ללא כל הוכחת נזק.

נפגעתי מפרסום שהיה בו לשון הרע, איך עליי לפעול?

במידה ואתם חשים כי נפגעתם בגין לשון הרע, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה על מנת לבחון האם אכן היה בפרסום המדובר דבר לשון הרע והאם ניתן יהיה לקבל סעדים בגין זה. יודגש כי לא כל אימרה לא נעימה או פרסום שגוי עולים כדי לשון הרע. לדוגמא, וויכוח נוקב בין בעלי דין במהלך דיון משפטי נהנה מחסינות מפני תביעת לשון הרע, גם אם הדברים שנאמרים בו קשים וחמורים. כמו כן, לשון הרע אשר שמעו אותה רק התובע והנתבע, איננה עילה לתביעה. לאחר שפניתם לעורך דין, האחרון יעמוד על נסיבות המקרה ויבחן שני היבטים מרכזיים:

האם מדובר בפרסום?: לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, אפשר שהפרסום יהיה במגוון דרכים: בכתב, בעל פה, ביצירת אומנות וכדומה.  כמו כן, מספיק שהפרסום יגיע לאדם אחד זולת הנפגע בכדי שאפשר יהיה להגיש תביעה נגדו. לדוגמא, לשון הרע יכולה להיות גם במסגרת הודעה המכפישה את שמו של אחד הדיירים בבניין משותף, כאשר היא נתלית על לוח המודעות בכניסה לבניין. דהיינו, לא מדובר רק בפרסום בעיתון או בטלוויזיה.

האם מדובר בלשון הרע?: הפרסום עונה על הגדרות סעיף 1 לחוק היינו עלול להעליב אדם. איך ייבחן הדבר? בית המשפט יבחן על פי מבחן אובייקטיבי, האם אדם סביר בנעליו של מושא הפרסום, היה נפגע מהאמור בפרסום. אין צורך שמושא הפרסום אכן נפגע בפועל מהאמור בו ומספיק שהיה באפשרותו של הפרסום לפגוע בו. אכן, סביר להניח כי אם מושא הפרסום בפועל לא נפגע, האחרון לא יטרח לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה (כדי לא לבזבז כספים וזמן). עם זאת, לעיתים, גם עצם פוטנציאל הפגיעה יכול לעלות כדי עילה להגשת תביעה. עורך הדין יעריך האם (לפי ניסיונו בתחום) יש סיכוי שבית המשפט יכריע כי ישנה אפשרות שהאדם הסביר אכן היה נפגע מהאמור בפרסום.


יש לשים לב כי התנאים שלעיל הם תנאים מצטברים ומספיק שאחד מהם לא יתקיים כדי שלא תקום עילת תביעה בלשון הרע. דהיינו, תנאי סף מהותי הוא שיוכח כי מדובר בפרסום של דבר לשון הרע. במקרים בהם מוגשות תביעות בגין פרסומים פוגעניים, ייתכן והנתבע יעשה שימוש באחת
מהגנות לשון הרע המנויות בחוק. מדובר אפוא בהגנות אשר מטרתן לשמוט את הקרקע תחת חבותו של הנתבע לתשלום פיצויים, וזאת מחמת נסיבות כגון אמת בפרסום, תום לב וכדומה.  

הגנות אפשריות

חוק איסור לשון הרע קובע שורה של הגנות אשר עומדות לנתבע בהליכים אלה (לדוגמא, אמת בפרסום או פרסום מותר). אי לכך, שומה על עורך הדין לבדוק האם הנתבע יוכל לטעון כי לזכותו עומדת אחת מההגנות הקבועות בחוק. מטרתן של ההגנות הפוטרות מפרסם מאחריות בגין פרסום לשון הרע יונקת מהתפיסה כי ישנם מקרים בהם לשון הרע הינו מותר חרף חומרתו. למשל, כאשר לשון הרע התנגש עם חופש הביטוי. ההגנות העומדות לנתבע במקרים כגון דא הינן למעשה "מצבים שבהם המחוקק העדיף את חופש הביטוי על פני זכותו של האדם להגן על שמו הטוב". במצבים אלו, המחוקק ראה צורך לתת במה לאמירות מהסוג שפורסמו בפרסום עליו דנים, על אף שהן פגעו באחר.


כלומר, אדם הנתבע בלשון הרע יכול להגן על עצמו על ידי העלאת טענת הגנה. עורך הדין אשר שוקל האם להגיש את התביעה צריך אפוא לבחון האם יש אפשרות שהנתבע יטען אחת מטענות ההגנה ואף יש לו סיכוי להצליח בה. על עורך הדין לבחון 3 טענות אפשריות: 

  • האם מדובר בפרסום מותר? סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מונה 11 פרסומים אשר על אף שיש בהם הוצאת דיבה, נאפשר את פרסומם בשל חשיבות הגעת המידע לידיעת הציבור.
  • האם הפרסום היה אמת והיה בו עניין לציבור? סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מאפשר למפרסם לפרסם פרסום שרובו דברי אמת בתנאי שיש עניין ציבורי בדברים האמורים בפרסום. אין דרישה שכל פריט מידע בפרסום יהיה מדויק במאה אחוזים, אך עם זאת, נדרש שעיקר המידע המהותי יהיה אמת והמידע שאינו מדויק או אפילו לא נכון יהיה מידע נלווה בלבד.
  • האם המפרסם פרסם בתום לב בנסיבות מסוימות? לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, אם המפרסם נהג בתום לב מלא ופעל במסגרת הנסיבות המוגדרת ב-12 תתי הסעיפים, הוא לא יואשם בביצוע עוולה או עבירה של לשון הרע.
במידה ועורך הדין יהיה סבור כי בית המשפט יכול, בסיכויים סבירים, לקבל את טענות ההגנה של הנתבע, סביר להניח שהוא לא ימליץ על הגשת התביעה. היות ועסקינן בסוגיות מורכבות, יש לבחון אותן לעומק ואין למהר ולהגיש תביעה מבלי לקבל ייעוץ משפטי.

אילו סוגי תביעות ניתן להגיש?

בגין הוצאת דיבה ניתן לפעול בשני אפיקים משפטיים.

אפיק אזרחי: ניתן להגיש תביעה נזיקית בגין ביצוע עוולת לשון הרע (לפי סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע). הסעד המבוקש יהיה סעד של פיצויים. לפי סעיף 7א(ב) לאותו חוק, בית המשפט יכול לפסוק לזכות התובע פיצויים בסך של 50,000 ₪ ללא כל צורך בהוכחת נזק. סעיף 7א(ג) מוסיף וקובע כי אם התובע יוכיח שהמפרסם עשה את הפרסום בכוונה לפגוע, ייתכן והוא יזכה בפיצויים כפולים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ₪. במידה ויעלה בידיו של התובע להוכיח כי אכן נגרם לו נזק כלשהו, סכום הפיצוי ייקבע בהתאם לגובה הנזק (לדוגמא, בגין לשון הרע, נמנע מהתובע לזכות במכרז מסוים ונגרמו לו הפסדים כלכליים שניתן לכמתם).

אפיק פלילי: בגין לשון הרע ניתן גם להגיש קובלנה פלילית - כתב אישום אשר הגורם המגיש אותו הוא אזרח ולא המדינה. לצורך כך, בנוסף להוכחה כי הפרסום המדובר הוא דבר לשון הרע, התובע יידרש להוכיח כי המפרסם עשה זאת בכוונה לפגוע והפרסום הגיע לשני אנשים חוץ מהנפגע (ולא רק לאדם אחד כפי שנדרש להוכיח כדי להוכיח את התקיימות העוולה האזרחית). הסעד המבוקש באפיק זה יכול שיהיה מאסר (לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע ניתן להרשיע את המפרסם ולהענישו בשנת מאסר), ויכול שיהיה פיצויים. לפי סעיף 7א(א), בית המשפט יכול לפסוק לזכות הנפגע סך של עד 50,000 ₪ ללא כל צורך בהוכחת נזק.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.17 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 30)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

לשון הרע על עובד ציבור, מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
עובד ציבור יכול במקרים מסוימים להיות חסין מפני הגשת תביעה נגדו בגין לשון הרע, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב, במסגרת מילוי תפקידו כעובד ציבור, ולא מתוך כוונה לפגוע.  סעיף 7א לפקודת הנזיקין עוסק בחסינות עובדי ציבור, וקובע כי לא תוגש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה...
פרסי קמצן, רומני גנב, אתיופי מסריח, מרוקאי סכין, כמה פיצויים קיבלו בגין לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אוסר לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. ביטויים גזעניים ופוגעניים כמו: "פרסי קמצן", "רומני גנב", "אתיופי מסריח", "מרוקאי סכין" עלולים להוות בנסיבות מסוימות עילה להגשת תביעה אזרחית בגין עוולת לשון הרע. הפסיקה...
לשון הרע נטל ההוכחה, כיצד ניתן להוכיח הוצאת דיבה?
אדם החש עצמו נפגע מביטויים או אמרות שהופנו כלפיו, בכתב, בדפוס או בעל פה, רשאי לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה אזרחית בעילת לשון הרע, אולם נטל ההוכחה כי אכן מדובר בפרסום לשון הרע מוטל על התובע. כדי להוכיח הוצאת דיבה, בוחן בשלב הראשון בית המשפט את השאלה אם הביטוי...
עורך דין לשון הרע, מדוע חשוב להשתמש בשירותי עו"ד בתביעת הוצאת דיבה?
אדם שנפגע ממסר שהופנה כלפיו, אשר נכתב בפוסט בפייסבוק, שנאמר בשיחת רכילות בין חברים, או התפרסם בכל צורה אחרת, רשאי בתנאים מסוימים להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם בעילת הוצאת דיבה, ולדרוש ממנו לשלם פיצויים גם ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה נגד המפרסם...
תלונת שווא במשטרה: מתי תלונה במשטרה מהווה לשון הרע?
תלונה במשטרה יכולה להקים עילה לתביעת לשון הרע, כאשר מדובר בתלונת שווא, אשר עלולה לגרום נזק רב לאדם על לא עוול בכפו. כדי לקבוע האם יש בהגשת התלונה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, יש לבחון האם בוצע פרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק. בשלב הבא יש לבחון אם הפרסום מהווה לשון הרע...
לשון הרע סכסוכי שכנים: כיצד ניתן לתבוע פיצויים?
סכסוכי שכנים עלולים להיווצר עקב רעש, לכלוך, גידול חיות מחמד, השתלטות על רכוש משותף כמו מחסן או גג בבניין ועוד. חילופי דברים פוגעניים, לרבות קללות וגידופים בין שכנים, אינם מהווים לשון הרע כל עוד נאמרו בארבע עיניים, אולם אם אחד הצדדים הפיץ את הדבר בקרב יתר השכנים, על...
לשון הרע נגד מורה: מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין, או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, כאשר הפרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי. סעיף 13 עוסק במקרים שבהם אין כלל עילה...
פיצויים בגין לשון הרע - שיקולים
חוק איסור לשון הרע מקים 2 מסלולי תביעה אפשריים בגין פרסום לשון הרע: תביעה נזיקית: סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית. לאור זאת, בית המשפט יכול לפסוק בגינה פיצויים ולחייב את הנתבע (לפי סעיף 7א לאותו חוק) לפצות את התובע בסכום של עד 50,000 ₪ מבלי שהתובע...
קראו עוד
לשון הרע בכוונה לפגוע – מה המשמעות?
חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה היא פרסום שעלול להשפיל ולבזות אדם בפני הבריות, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. סעיף 6 לחוק קובע עונש של עד שנת מאסר בהליך הפלילי לאדם שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לאחר שהוכח כי הפרסום המדובר הוא אכן דבר לשון הרע,...
לשון הרע נגד חברה או עסק תאגיד
תכליתו של חוק איסור לשון הרע היא לאזן בין הזכויות המתנגשות בפרסום דברים העולים לכדי לשון הרע לבין הזכות לשם טוב של אדם, שיכול להיות יחיד או תאגיד, אשר נפגע מן הפרסום לבין הזכות לחופש הביטוי. החוק אוסר על הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר לנפגע עומדת הזכות להגיש תביעה כספית...
לשון הרע בשיחת טלפון על ספיקר - מתי תוגש תביעה?
חוק איסור לשון הרע נועד להגן כבוד האדם, על ידי איסור פרסום ידיעות שקריות או אמתיות בפומבי, שעשויות לפגוע בשם הטוב. הוצאת לשון הרע יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ובדרכים שונות, וגם בשיחת טלפון, כאשר המכשיר נמצא על מצב ספיקר, ואנשים נוספים היו עדים לשיחה ושמעו את הדברים...
לשון הרע ראיות: אילו ראיות יכולות לשמש בתביעה על הוצאת דיבה?
חוק לשון הרע קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בעילת לשון הרע, אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה והפרטים נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר את הבאת ראיה או חקירת עד. ההלכה...
התיישנות תביעת לשון הרע
התיישנות היא סיטואציה שבה אדם שקיימת לזכותו עילת תביעה כלפי אחר, לא יוכל להעלות את טענתו ולקבל בגינה סעד. זאת, על אף שמבחינה מהותית טענתו הייתה לכאורה נכונה וראויה. הסיבה לכך היא העובדה שמרגע הולדת עילת התביעה, ועד לרגע שבו התובע הגיש את התביעה, עבר יותר מדי זמן....
קראו עוד
לשון הרע חולה נפש: האם הביטוי "חולה נפש" מהווה עילה להגשת תביעה?
המבחן האם בפרסום המכנה אדם "חולה נפש" יש לשון הרע או לאו, הוא מבחן האדם הסביר בהתאם לנסיבות המקרה. במקרים שבהם היה גידוף הדדי או שהוטחו דברים לא ראויים בין אדם לחברו, הוחלט כי צריך להיות גבול למה שיש להביא בפני בית המשפט. ואף נקבע לא פעם, כי לא כל ריב מילולי, קללות או...
לשון הרע בין בני זוג – באילו מקרים תוגש תביעה?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולהכתים את אישיותו בעיני הזולת, ואף לפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. כדי לקבוע אם הפרסום מהווה לשון הרע, על בית המשפט לבחון באופן אובייקטיבי ובהתאם לנסיבות חיצוניות, ואף לברר האם עומדת...
לשון הרע רכילות – מתי רכילות נחשבת להוצאת דיבה?
ההלכה היהודית אוסרת על הוצאת לשון הרע, שהיא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של האדם, וכוללת כל דיבור פוגעני ומעליב על יחיד או על רבים. מקור האיסור הוא בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: "לא תלך רכיל בעמיך". הצירוף ללכת רכיל משמש בסיס להגדרה ההלכתית של איסור לשון הרע, כלומר,...
לשון הרע הטרדה מינית, מה סיכויי התביעה?
אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה על הטרדה מינית, או שפורסם באמצעי תקשורת וברשתות חברתיות, כי היה מעורב בביצוע עבירת מין, בעוד שלא היו דברים מעולם, יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, בטענה כי כתוצאה מהפרסום נגרם לו נזק ממשי ושמו הטוב נפגע. הזמר...
לשון הרע כעבירה פלילית, כדאי להגיש קובלנה פלילת?
חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. למעשה, סעיף 6 מציב מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימות כולם יחדיו, תתקיים העבירה של לשון הרע. התנאים: "המפרסם לשון הרע": מדובר בבחינה כפולה - האם דובר בפרסום והאם דובר...
קראו עוד
התנצלות בעקבות לשון הרע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע אותו בשל אחת מהנסיבות המוזכרות בסעיף. הפרסום יכול שייעשה במגוון דרכים אפשריות (בעל פה, בציור, בצליל, בתמונה, בכתב וכדומה). הגורם אשר בוחן אם הייתה לשון הרע בפרסום מסוים הוא בית...
קראו עוד
נזק ממוני ונזק לא ממוני בתביעות לשון הרע
סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר נזק כאובדן של חיים, נוחות, נכס, רווחה פיזית, שם טוב וכדומה. הגדרה זו הינה הגדרה רחבה הכוללת בחובה נזקים משני המינים - הן נזקים ממוניים והן נזקים לא ממוניים. במסגרת תביעות לשון הרע, התובע רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק עבורו פיצויים. פיצויים...
קראו עוד
עונש הרתעתי לשון הרע
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע בסעיף 1 לו כפרסום אמירה כלשהי שעלול להשפיל אדם, לפגוע במקצועו, לשים אותו לבוז וללעג בעיני הבריות, לפגוע בו בשל דתו, גילו, מוצאו, מינו וכדומה. סעיף 2 לחוק מגדיר את הפרסום בצורה מרחיבה ביותר. פרסום לשון הרע יכול שיהיה בכתב, בצליל, בציור,...
קראו עוד
סעדים זמניים בתביעות לשון הרע
בעגה המשפטית, כשמדובר על סעד או תרופה (באנגלית remedy), מתכוונים לעזרה שאפשר לכנותה גם "מענק" אשר נותן בית המשפט לבעל דין כלשהו במשפט אזרחי. בתחומי המשפט האזרחי, מוכרים מספר סעדים מרכזיים (כגון אכיפה, ביטול והשבה, פיצויים, מניעה, הצהרה). מהו סעד זמני? סעד זמני הוא סעד...
קראו עוד
פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע
ככלל, פיצויים הם סכום כסף שבית המשפט קובע כי על נתבע לשלם לתובע כדי לפצותו על נזק שנגרם לו. נזק מוגדר באופן מרחיב בפקודת הנזיקין וכולל מגוון תופעות (כאב, נזק כלכלי, סבל, עוגמת נפש וכדומה). כדי לזכות בתשלום הפיצויים נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הנתבע ובין הנזק שנגרם...
קראו עוד