www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע

נתבעים אשר הוגשה כנגדם תביעה בגין לשון הרע מציגים על פי רוב טענות הגנה שונות. מדובר בהגנה אשר מבוססת על עקרונות חופש הביטוי והגורסת כי ישנם פרסומים אשר יש להתירם, גם במחיר של פגיעה אפשרית בשמו הטוב של פלוני. בין הגנות לשון הרע נמצאת גם הגנת תום הלב. הגנת זו מופיעה בסעיף 15 לחוק איסור לשון הרע ופורסת כנפיה על פרסום שהייתה בו לשון הרע בהתאם להגדרת סעיף 1 לחוק. כלומר, הפרסום פגע, השפיל, ביזה או פגע בעיסוקו של אדם ואף על פי כן יש להגן עליו ולא לחייב את הנתבע בפיצוי הנפגע מכוחה של העוולה הנזיקית.

סעיף 15 לחוק קובע שנתבע במשפט אזרחי או נאשם במשפט פלילי והמואשם בלשון הרע, יהיה זכאי להגנה אם פרסם את הפרסום בתום לב באחת מהנסיבות שמונה הסעיף ב-12 תתי סעיפיו: הפרסום נעשה לשם הגנה אישית על עניין המפרסם; חוסר ידיעה על הנפגע או על נסיבות שבגינן ייפגע מהפרסום; הפרסום היה בגדר הבעת דעה על התנהגות כלשהי במגזר הציבורי או כבעל דין; פרסום של הגשת תלונה; פרסום ביקורת על יצירה אומנותית כלשהי; הפרסום הוא גינוי והכחשה של פרסום לשון הרע קודם; פרסום בשידור חי; פרסום של התייחסות לישיבה או אסיפה של תאגיד שלציבור יש עניין בו (למשל חברה ציבורית שהציבור מחזיק במניותיה); ועוד.

מהו תום לב?

מושג תום הלב הוא מושג שטבעה הפסיקה לאורך השנים אשר מאוחר יותר קיבל הכרה מפורשת בחוק החוזים בסעיף 39 באשר לחוזים ואף הורחב ליתר ענפי המשפט באמצעות סעיף 61 לאותו חוק. משמעותו של מושג תום הלב הכללי היא מצב נפשי שבו אדם פועל מתוך אמונה שלמה שאינו פוגע באף אחד בפעולותיו ועושה כן מתוך הגינות ויושר. משמעותו של תום הלב בהקשר של לשון הרע שונה ממשמעותו בהקשרים משפטיים אחרים והוא משתנה בהתאם לנסיבות המקרה הנדון. הדבר נקבע באופן מפורש בפסק דין ריימר.

מדוע קיימת הגנת תום הלב?

הגנה זו נולדה מתוך ההבנה שיש מקרים בהם קיימת הצדקה לפרסם פרסום למרות שהוא מהווה לשון הרע, וזאת, גם אם יתגלה שהפרסום איננו אמת. במדינה דמוקרטית, נדרש שיתקיים הליך כן ואמיתי של ביקורת על גופיה השונים. חופש הביטוי הנתון לכל אזרח הוא המאפשר את הליך הביקורת כיוון שחושף את הציבור למגוון הדעות האפשריות ומאפשר להם לגבש דעה אמיתית וכנה. הגנת תום הלב משמשת פעמים רבות כתבים ופרשנים במקרים בהם מדובר בלשון הרע בעיתונות. גורמי תקשורת לא יכולים להתקיים אלמלא תינתן להם הגנה כיוון שישנם פרסומים שהם מפרסמים, המהווים לשון הרע אך רצוי וראוי שייחשפו לציבור. הגנת תום הלב נועדה לאפשר לתקשורת לפרסם בתום לב גם פרסומים שאינם בקונצנזוס ואף לעיתים חותרים תחת מוסדות המדינה ומבקרים אותם נחרצות. לולא הגנת תום הלב, לא הייתה ניתנת לתקשורת האפשרות לחקור ולדרוש כדי להגיע לאמת ומבלי לחשוש מריסון והשתקה.

מתי יכסה מפרסם בצילה של הגנת תום הלב?

כדי לזכות בהגנת תום הלב, נדרש שיתקיימו 2 תנאים מצטברים (כלומר אם אחד מהם לא יתקיים, לא תקום ההגנה): 
  • הנתבע יצר את הפרסום בתום לב, היינו לא מתוך כוונת זדון להרע או לפגוע. המבחן לכך הוא מבחן אובייקטיבי - מבחן האדם הסביר. כלומר, אם המפרסם כאדם סביר היה צריך לדעת או לצפות שפרסומו הוא לשון הרע משמע שהפרסום אינו בתו"ל, והמפרסם לא יזכה להגנת תום הלב.
  • הנתבע יוכיח שנסיבות המקרה נופלות לאחד מתתי הסעיפים של סעיף 15: צוינו לעיל.

נטל ההוכחה להגנת תום הלב. סעיף 16 לחוק איסור לשון הרע קובע שתי חזקות. לפי האחת, הפרסום נעשה בתום לב, ולפי האחרת הפרסום אינו בתום לב:
  • סעיף 16(א) לחוק איסור לשון הרע: נתבע שיצר פרסום באחת מהנסיבות המנויות בסעיף 15 לאותו חוק והפרסום סביר במסגרת אותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפרסום בתום לב. הכניסה למתחם הסבירות יכולה להיות כאשר הפרסום לא היה המסקנה היחידה, ואף לא המסקנה ההגיונית היחידה, אשר התבקשה מהעובדות, וזאת כל עוד הייתה קיימת זיקה כלשהי, בין הדעה לבין התשתית העובדתית עליה היא התבססה.
  • סעיף 16(ב) לחוק איסור לשון הרע: נתבע שיצר פרסום שאינו אמת והוא לא האמין בהיותו אמין; או פרסום שאינו אמת והנתבע לא נקט לפני הפרסום כל אמצעי סביר לבירור מידת אמיתותו; או שהתכוון בפרסום לפגוע בנפגע במידה שאינה סבירה; חזקה עליו שעשה את הפרסום שלא בתום לב.
יצוין בנוסף כי לפי סעיף 18 לחוק, אם הנתבע הביא הוכחה או העיד בעצמו לצורך הוכחת אחת מההגנות בחוק (הגנת תום הלב והגנת אמת הפרסום), על התובע להביא הוכחות סותרות. כלומר: אם התובע טען שהפרסום היה מנוי באחת מנסיבות סעיף 15, אך לא היה סביר במסגרתן , ומכאן שלא תחול הגנת תום הלב - עליו חובת ההוכחה כי מדובר בפרסום שאינו סביר. באופן דומה, אם נתבע טוען שהפרסום לא היה אמת, אך הוא האמין בלב שלם כי הוא אמין ואמיתי במידה סבירה - עליו להוכיח שהפרסום סביר וכי הוא פעל בתום לב.

מתי תישלל הגנת תום הלב?

לפי סעיף 17 לחוק איסור לשון הרע, אם פורסמה לשון הרע בכלי תקשורת כלשהו, הגנת תום הלב לא תעמוד לאחראים לפרסום אם הנפגע דרש פרסום תיקון או הכחשה והאחראים לא קיימו אותו באותו גודל ובאותה מידת הבלטה בהם פורסם הפרסום הראשוני שהכיל לשון הרע, ותוך זמן סביר. דהיינו, מפרסם אשר פרסם לשון הרע בתום לב צריך לדעת גם לפרסם התנצלות. התעקשותו של האחרון להימנע מהתנצלות או תיקון, חרף ידיעה כי מדובר בפרסומים שאינם אמיתיים, תעמוד לו לרועץ. לסיכום, הגנת תום הלב, המוענקת ע"י חוק איסור לשון הרע, מעניקה הגנה רחבה בהקשרים שונים אך יש לבחון אותה בהתחשב בנתוני המקרה הספציפי תוך בחינה מדוקדקת של התנהלות הגורם שפרסם פרסום שיש בו לשון הרע.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.25 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 12)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע זוטי דברים – באילו מקרים ניתן להשתמש בהגנת זוטי דברים?
סעיף 34יז לחוק העונשין קובע כי זוטי דברים היא הגנה העומדת לנאשם במשפט פלילי. על פי סעיף זה אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, אין למעשה ערך משמעותי.  הגנת זוטי דברים עומדת לנתבע גם במשפט אזרחי, לפי סעיף 4...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 15 - מה משמעות הסעיף?
הגנת תום לב מונה מספר נסיבות אשר בהן התבטאות כלשון הרע לא תשמש עילה לתביעה. זאת כאשר המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיומו של האדם שנפגע מדבריו, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע. ניתן להשתמש בהגנת סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע בהתקיים שני תנאים...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 14 - מה משמעות החוק?
סעיף 14 לחוק לשון הרע עוסק בהגנת אמת הפרסום המכונה הגנת אמת דיברתי, וקובע כי במשפט פלילי או אזרחי, בפני הנתבע בתביעת לשון הרע, עומדת הגנה טובה כאשר בדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי. סעיף 14 קובע כי לא ניתן לשלול הגנת אמת בפרסום כאשר לא הוכחה אמיתות בפרט לוואי...
14
לשון הרע סעיף 13 - מה אומר החוק?
חוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. החוק מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, וקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בציבור או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בידי אחרים, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות...
קראו עוד
פרסום מותר למרות לשון הרע
חוק איסור לשון הרע קובע שפרסום שיש בו לשון הרע (דבר שפרסומו יכול לפגוע באדם) הוא אסור, גם אם האמור בו אמת הוא. עם זאת, חשוב לדעת כי לא מדובר באיסור גורף וכמובן ייתכנו מקרים בהם פרסום שביכולתו לפגוע באדם יאושר לפרסום. סעיף 13 לחוק שלעיל קובע בתת סעיפיו רשימת פרסומים...
קראו עוד
אמת דיברתי
חוק איסור לשון הרע קובע הגנה רחבה על שמו הטוב של אדם מפני פגיעה בו על ידי הוצאת דיבתו. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, לפגוע באדם או בתאגיד. בשל הבנת המחוקק, כי לא ניתן להגן על הזכות לשם טוב באופן מוחלט היות ולעיתים היא עומדת בסתירה מול זכות...
קראו עוד
הגנת אמת בפרסום
הגנת אמת הפרסום, המוכרת גם כהגנת ה"אמת דיברתי", הינה הגנת לשון הרע המופיעה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. לפי הגנה זו, פרסום כלשהו יכול להיות מוגן מכוח החוק וזאת למרות שהייתה בו לשון הרע. כלומר, הפרסום פגע באדם אך הוא אמיתי והיה בו עניין לציבור. יתרה מזאת, אפילו אם הפרסום...
קראו עוד