www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

הגנת אמת בפרסום

הגנת אמת הפרסום, המוכרת גם כהגנת ה"אמת דיברתי", הינה הגנת לשון הרע המופיעה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. לפי הגנה זו, פרסום כלשהו יכול להיות מוגן מכוח החוק וזאת למרות שהייתה בו לשון הרע. כלומר, הפרסום פגע באדם אך הוא אמיתי והיה בו עניין לציבור. יתרה מזאת, אפילו אם הפרסום נעשה בכוונת זדון ובכוונה לפגוע (כלומר שלא בתום לב), החוק מאפשר אותו והמפרסם לא יואשם בהוצאת לשון הרע במשפט אזרחי או במשפט פלילי.

מהי מידת הדיוק הנדרשת מהמידע מבחינת אמיתותו?

לפי סעיף 14, אם יש בפרסום פרט שולי שאין בו פגיעה של ממש ולא הוכחה אמיתותו באופן ודאי, הגנת אמת הפרסום עדיין תחול. במילים אחרות, אין צורך שכל פרט ופרט המופיע בפרסום יהיה נכון ואמיתי במאה אחוז. אפשר שיהיו מספר פרטים שאינם מדויקים באופן מלא, ואם הם שוליים ולא קריטיים, בכל זאת תינתן הגנת אמת הפרסום.

מתי תוענק הגנת אמת הפרסום?

הגנת אמת בפרסום הינה "הגנה פופולארית" במקרים בהם מוגשת תביעה בגין לשון הרע בעיתונות. לדוגמא, בפברואר 2007, בית המשפט השלום בתל אביב דחה תביעה אשר הוגשה כנגד העיתון "מקור ראשון" לאחר פרסום כתבה ביקורתית כנגד אדם אשר הציג את מועמדותו לראשות עירייה מקומית במרכז הארץ. התובע טען כי העיתון הוציא את דיבתו כאשר פרסם שהוא "סולק מהצבא". השופטת, שושנה אלמגור, קבעה כי למרות שפרסום סילוקו של האחרון מהצבא עלה כדי לשון הרע, עמדה לעיתון הגנת אמת בפרסום. הודגש כי התובע עצמו העיד במספר פעמים על כך שנסיבות הפסקת שירותו הצבאי היו כפי שפורסם בעיתון הנתבע. אי לכך, נקבע כי אמנם העיתון פרסם לשון הרע אודות הנתבע, אך לא היה מקום לפסוק לחובתו פיצויים מחמת הגנת אמת בפרסום.

הגנת אמת בפרסום איננה עניין של מה בכך. הפסיקה הגדירה לא אחת את הנטל המונח על כתפיו של הטוען אותה. נקבע כי "כאשר נתבע מבקש להתגונן בטענת אמת דיברתי, הוא נדרש להביא כמות הוכחה אשר מידתה תעמוד ביחס מתאים לרצינות תוכן הדיבה". דהיינו, כאשר פרסום מייחס לנפגע האשמות חמורות במיוחד, הנתבע המעלה טענה של אמת דיברתי יידרש להביא ראיות משכנעות יותר מכפי שנדרש במשפטים אזרחיים "רגילים". על מנת לזכות בהגנת אמת הפרסום, נדרש שיתקיימו 2 תנאים מצטברים (היינו שאם אחד לא ימולא, לא תחול ההגנה):

  • אמיתות הפרסום: נדרש שהפרסום יהיה במהותו אמת. כאמור, גם אם חלקים שוליים ולא קריטיים יהיו לא מדויקים - תוענק ההגנה. העניין תלוי נסיבות וייבחן ממקרה למקרה בהתאם לעובדותיו הקונקרטיות. תנאי זה הוא תנאי עובדתי.
  • מידת העניין הציבורי שבפרסום: אם הפרסום מביא עימו יתרונות לחברה על אף שהוא מכיל לשון הרע, מוצדק לפרסמו. תנאי זה הוא תנאי של מדיניות משפטית.
כדי לבחון אם פרסום כלשהו ראוי לזכות בהגנת אמת הפרסום למרות שהוא פוגע בשמו הטוב של אדם, ביהמ"ש יבדוק אם מתקיימים 2 התנאים שלעיל באופן הבא:
  • אמת: ע"י בחינה אובייקטיבית של המציאות יוחלט האם תוכן הפרסום תואם אותה. לצורך כך, לא ייבחנו כוונת המפרסם ואיך הבינו נמעני הפרסום את תוכנו כיוון שאלו נתונים שאינם רלבנטיים. אמיתות הפרסום תיבחן ע"פ המצב העובדתי הנכון לרגע הפרסום, לא לפניו ולא אחריו.
  • "עניין ציבורי": ביהמ"ש יבחן אם המידע שנחשף באותו פרסום יפרה את שוק הרעיונות במידה כזו שחיוני שהציבור יכיר את אותו המידע. מכיוון שהמושג "עניין ציבורי" הוא עמום ונתון לפרשנות, ביהמ"ש יאזן בין אינטרס הפרט במניעת פגיעה בשמו הטוב באמצעות פרסום המכיל פרטים נכונים מבחינה עובדתית, ובין אינטרס חופש הביטוי. המבחן המשפטי לבחינת השאלה האם יש עניין ציבורי בפרסום הוא מבחן התועלת. מבחן זה הוצע ע"י פרופ' סגל ואומץ בפסיקה (למשל בערעור אזרחי 439/88 מאגרי מידע נגד ונטורה), ולפיו: מידע בעל עניין לציבור הוא מידע שיש לציבור תועלת אם יידע אותו או שהוא יהיה שימושי לציבור לצורך גיבוש דעה והבעתה בעניינים ציבוריים שעל סדר היום. המבחן הוא אובייקטיבי ולא בוחן את תחושותיו של הנפגע הספציפי אלא איך החברה כולה הייתה חשה ביחס לאמור בפרסום המדובר. מבחן זה ידוע גם כמבחן האדם הסביר. כמובן שמדובר במבחן עזר בלבד ואופן יישומו ישתנה בהתאם לנסיבות המקרה. לכן, קשה מראש להכריע אילו נושאים מהווים עניין ציבורי ואילו נושאים לא מהווים עניין ציבורי.
נטלי הוכחה

חשוב לציין, כי טענת אמת הפרסום חייבת להיטען ע"י הנתבע בכתב ההגנה. ביהמ"ש לא יעלה טענה זו מיוזמתו אם לא נטענה כלל ע"י הנתבע.
ביחס לאמת: בדיון נוסף אזרחי 7325/95 ידיעות אחרונות בע"מ נגד קראוס, קבע כבוד השופט אור שהנטל להוכחת אמיתות הפרסום רובץ לפתחו של הנתבע המואשם בהוצאת לשון הרע. אור גרס שמדובר בנטל כבד ולכן ניתן להרימו במקרים חריגים ובודדים בלבד. זהו נטל כבד בשל מספר סיבות:
  1. לפעמים, יש פער בין אמיתות המידע ובין היכולת להוכיחו מבחינה משפטית (דיני ראיות וסדרי דין) - הבדל בין אמת עובדתית ואמת משפטית.
  2. לעיתים, העדים, דהיינו המקורות ומספקי המידע שפורסם, אינם מעוניינים למסור את המידע בפומבי ורוצים להישאר אלמונים.
  3. לעיתים, לא ניתן כלל להוכיח את האמת. לדוגמא, כאשר העד שמסר אותה אינו נוכח ואין אפשרות להשיגו.
  4. לעיתים, הובטח למוסר המידע לשמור על חשאיות ולא לדרוש ממנו כי יופיע בביהמ"ש בעת הצורך.
  5. ביחס לעניין הציבורי: גם נטל זה מוטל על המפרסם ואינו מובן מאליו בשל האיזון שנערך בין הפקטורים השונים והזכויות השונות.
לסיכום,
 
אם פרסמת פרסום כלשהו ואדם הטוען שנפגע ממנו תבע אותך בטענה שהוצאת לשון הרע, כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע כדי לבחון את המצב המשפטי לאשורו ולבחון האם מתקיימת הגנה כלשהי (הגנת תום הלב או הגנת אמת הפרסום). יצויין כי התהליך של גילוי וחשיפת האמת עלול להיות יקר, ארוך ואין כל ביטחון שאכן תתקבל הטענה כי הפרסום היה אמת והוא חוסה בצילה של הגנת אמת הפרסום. אם אדם מחליט להעלות טענת הגנה זו ולהסתכן בעלויות שונות, מומלץ לעשות זאת באופן מחושב ולאחר בחינה מדוקדקת של נתוני המקרה הספציפי.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 14)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע זוטי דברים – באילו מקרים ניתן להשתמש בהגנת זוטי דברים?
סעיף 34יז לחוק העונשין קובע כי זוטי דברים היא הגנה העומדת לנאשם במשפט פלילי. על פי סעיף זה אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, אין למעשה ערך משמעותי.  הגנת זוטי דברים עומדת לנתבע גם במשפט אזרחי, לפי סעיף 4...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 15 - מה משמעות הסעיף?
הגנת תום לב מונה מספר נסיבות אשר בהן התבטאות כלשון הרע לא תשמש עילה לתביעה. זאת כאשר המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיומו של האדם שנפגע מדבריו, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע. ניתן להשתמש בהגנת סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע בהתקיים שני תנאים...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 14 - מה משמעות החוק?
סעיף 14 לחוק לשון הרע עוסק בהגנת אמת הפרסום המכונה הגנת אמת דיברתי, וקובע כי במשפט פלילי או אזרחי, בפני הנתבע בתביעת לשון הרע, עומדת הגנה טובה כאשר בדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי. סעיף 14 קובע כי לא ניתן לשלול הגנת אמת בפרסום כאשר לא הוכחה אמיתות בפרט לוואי...
14
לשון הרע סעיף 13 - מה אומר החוק?
חוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. החוק מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, וקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בציבור או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בידי אחרים, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות...
קראו עוד
פרסום מותר למרות לשון הרע
חוק איסור לשון הרע קובע שפרסום שיש בו לשון הרע (דבר שפרסומו יכול לפגוע באדם) הוא אסור, גם אם האמור בו אמת הוא. עם זאת, חשוב לדעת כי לא מדובר באיסור גורף וכמובן ייתכנו מקרים בהם פרסום שביכולתו לפגוע באדם יאושר לפרסום. סעיף 13 לחוק שלעיל קובע בתת סעיפיו רשימת פרסומים...
קראו עוד
אמת דיברתי
חוק איסור לשון הרע קובע הגנה רחבה על שמו הטוב של אדם מפני פגיעה בו על ידי הוצאת דיבתו. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, לפגוע באדם או בתאגיד. בשל הבנת המחוקק, כי לא ניתן להגן על הזכות לשם טוב באופן מוחלט היות ולעיתים היא עומדת בסתירה מול זכות...
קראו עוד
הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע
נתבעים אשר הוגשה כנגדם תביעה בגין לשון הרע מציגים על פי רוב טענות הגנה שונות. מדובר בהגנה אשר מבוססת על עקרונות חופש הביטוי והגורסת כי ישנם פרסומים אשר יש להתירם, גם במחיר של פגיעה אפשרית בשמו הטוב של פלוני. בין הגנות לשון הרע נמצאת גם הגנת תום הלב. הגנת זו מופיעה...
קראו עוד