www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

לשון הרע ברשת האינטרנט

הזכות לחופש הביטוי, והזכות לשם טוב, הוכרו שתיהן כזכויות יסוד במשפט הישראלי. בדומה לזכויות חוקתיות אחרות, ידוע כי לעיתים יש התנגשות ביניהן. חוק איסור לשון הרע קובע בסעיף 1 כי לשון הרע היא דבר העלול לפגוע באדם באופנים שונים (המוגדרים בסעיף). החוק מגדיר בסעיף 2 מהו פרסום לצורך לשון הרע באופן מרחיב ביותר. לפי החוק, ניתן לפרסם לשון הרע נגד אדם באמצעי תקשורת שונים - בין אם ברדיו, בין אם בטלוויזיה ובין אם בשימוש בטכנולוגיות שונות.

החוק מטיל בסעיף 11 אחריות לפרסום
לשון הרע ע"י אמצעי התקשורת המוגדרים כטלוויזיה, רדיו ועיתונות. לכאורה, האינטרנט אינו מוגדר בחוק כאמצעי תקשורת ואז יכול הטוען לטעון כי לא ניתן להטיל אחריות בגין פרסום לשון הרע באינטרנט. סוגיה זו נדונה לא אחת בפסיקות בתי המשפט, וזאת בשל התחום "האפור" בו נמצא המדיום האינטרנטי.

בעשור האחרון בכלל, ובשנים האחרונות בפרט, האינטרנט הפך לכלי שכמעט כל אדם עושה בו שימוש יומיומי ונחשף לכמות אינסופית של מידע בו. העלאת פרסומים לרשת הפכה לקלה וזמינה, מה שהפך את האינטרנט למדיה תקשורתית המתחדשת מדי יום ביומו. בצד יתרונותיו הגדולים של האינטרנט עומדים גם חסרונותיו. האפשרות לשמור על אנונימיות באינטרנט הביאה לתופעה שבה אנשים מפרסמים תכנים הפוגעים באחרים ומהווים לשון הרע. קשה להגיע למי שכתב טוקבק משמיץ, להוכיח שהוא כתב אותו ולהגיש נגדו תביעת לשון הרע.

לכן, למרות שהחוק אינו מתייחס באופן ישיר לאינטרנט כאמצעי תקשורתי, נקבע זה מכבר כי אפשר לכלול את האינטרנט במסגרת האמצעים התקשורתיים בהם ניתן לפרסם פרסומים המכילים לשון הרע.

על מי מטילים אחריות בגין פרסום לשון הרע באינטרנט?

כפי שצוין לעיל, בשנים האחרונות, הוגשו תביעות לשון הרע באינטרנט המכונות גם תביעות הוצאת דיבה באינטרנט. הפסיקה אינה החלטית בהקשר זה: לעיתים, בעלי אתר שבו פורסם לשון הרע נתבעו בלשון הרע ונקבעה אחריותם הנזיקית ולעיתים, ביהמ"ש פטר אותם מאחריות. המגמה הנראית לעין היא המגמה המגולמת בכלל "הודעה והסרה": לפיו, תוטל אחריות על מנהל אתר או מנהל פורום באם הנפגע ביקש להסיר את הפרסום הפוגע ומנהל האתר או בעל הפורום לא עשו כן.

דוגמאות לפלטפורמות לפרסום לשון הרע באינטרנט:

  • פייסבוק: לשון הרע בפייסבוק יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים. לדוגמא, פרסום תמונות עם כתובות מעליבות, פרסום "סטאטוסים" המתייחסים לאדם באופן ספציפי ומשפילים אותו, וכדומה.
  • פורומים וקבוצות דיון אחרות: השמצות ודברי גנאי.
  • פרסום תגובות לכתבות ( טוקבק ) אנונימי או גלוי
  • פרסום באתרים שונים של קבוצות סגורות: למשל השמצת קבלן באתר של קבוצת רכישה.
  • פרסום מודעות פיקטיביות בשם אדם אחר: למשל פרסום מודעת היכרות בשמו של אחר.
  • פרסומים שליליים באתר אינטרנט של עסק על המתחרה.
  • שליחת אימיילים בתפוצה רחבה: למשל הפצה ברשימת תפוצה רחבה של תמונה חושפנית המבזה את המצולמים בה.
פרסמו עליך לשון הרע באינטרנט?

במידה ופורסמו נגדכם דברים באינטרנט אשר עלו לדעתכם כדי לשון הרע, הדבר הראשון המומלץ לעשות הוא לפנות לאתר בו הופיע הפרסום שפגע ולבקש מבעליו להסירו. במקביל, רצוי לפנות באמצעות עורך דין המתמחה בדיני לשון הרע באינטרנט. אםהפרסום לא הוסר ע"י בעלי האתר או מנהל הפורום תוך זמן סביר, מומלץ להגיש בקשה לביהמ"ש לצו עשה שיצווה על האתר להוריד את הפרסום בטענה שהוא מכיל לשון הרע. כמו כן, ניתן לבקש מביהמ"ש שיחייב את בעלי האתר לתת לנפגע את כתובת ה-IP ממנה נשלח הפרסום וכך ניתן יהיה להגיע למפרסם עצמו. יודגש כי ייתכן ולא תוכלו "לשים ידיכם" על כתובת ה-IP, וזאת מחמת מספר טעמים. ראשית, ייתכן והדברים הפוגעניים פורסמו מכתובת ציבורית (למשל, אינטרנט קפה או מחשב במוסד לימודים). שנית, בתי המשפט נוטים להגן על כתובתם של גולשים אנונימיים, ולא אחת נדחות בקשות לחשיפת כתובות IP.

אם כן הצלחת לאתר את המפרסם באופן אישי, ניתן לפנות אליו בבקשה להסרת הפרסום. אם הפרסום אינו מוסר על ידו, מומלץ להגיש תביעת לשון הרע (תביעת פיצויים). לתביעה יש לצרף תדפיסים של דפי האינטרנט הרלבנטיים, התכתבויות בהקשר לפרסום - ורצוי שיהיו מפורטים ככל האפשר.

למי הסמכות לדון בתביעת לשון הרע?

כשאדם מעוניין להגיש תביעה, עליו לפנות לביהמ"ש המוסמך לדון בה. הסמכות נבחנת ב-2 מובנים:
א. סמכות מהותית: הערכאה המתאימה מבחינת טיב העניינים בהם היא מוסמכת לדון.
ב. סמכות מקומית: הערכאה המתאימה מבחינה טריטוריאלית לדון בתביעה.

בתביעות לשון הרע באינטרנט, אין זה מובן מאליו למי הסמכות המקומית כיוון שאפשר שהפרסום המכיל לשון הרע יפורסם בכלל משרת באזור אחר בארץ או אפילו מחוצה לה. הרשת אינה מתוחמת בגבולות טריטוריה מסוימת וקרו מקרים בעבר בהם נתבעים בגין העלאה לרשת של פרסום המכיל לשון הרע, טענו כי אין סמכות שיפוט לביהמ"ש אליו הוגשה התביעה מבחינה מקומית.

עם זאת, הרוח הנושבת בשנים האחרונות מביהמ"ש היא כי במקרה של פרסום לשון באינטרנט יש סמכות מקומית מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, לביהמ"ש שבסמכותו הטריטוריאלית מצוי מקום המעשה. לסיכום, האינטרנט הוא ערוץ ידע בלתי נדלה למידע בכל רחבי העולם. זהו אינסטרומנט המתחדש כל העת ולעיתים קשה לשלוט בכמות המידע הזורמת בו. בצד היתרונות הרבים הגלומים בכלי תקשורתי זה, נפתח צוהר לניצולו באורח שלילי, ציני ואף פוגעני. 

בית המשפט התייחס לכך בפסיקתו:

"יש ליתן משקל גבוה לחופש הביטוי באינטרנט, אלא במקרים חריגים בהם ראוי כי זכותו של הגולש לביטוי תיסוג מפני האינטרס שעומד מנגד. אינטרס כזה עשוי להיות אינטרס של הגנת הציבור או שלום הציבור. אלו הם אותם מקרים בהם יתכן שמעשיו של גולש האינטרנט עולים כדי מעשה פלילי, אז ייסוג חופש הביטוי וזכותו לפרטיות. במשפט האזרחי, מדובר במקרים חריגים וקיצוניים ביותר. האיזון הראוי, בהקשר של לשון הרע, כדי לא לפגוע יתר על המידה בשימוש ברשת האינטרנט, יאפשר גילוי באותם מקרים שעשויים להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע. כלומר, כאשר מקרה הבא בפני בית המשפט עשוי להקים אחריות פלילית בגין לשון הרע שנעשתה כלפי המבקש, קיים אינטרס ציבורי להגביל את חופש הביטוי באינטרנט, ולתת סעד למבקש".

לסיכום, במידה ונפגעתם בגין מידע אשר פורסם באינטרנט, כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בנושא לשון הרע באינטרנט בכדי לדעת מהן זכויותיך ולעמוד עליהן.


דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.81 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 26)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

תביעת לשון הרע: חוות דעת שלילית וביקורת לקוח צרכנים
בעלת חנות ללבני נשים פנתה אל בית משפט השלום בתל אביב – יפו, והגישה תביעה נזיקית בעילת פרסום לשון הרע בסך של 75,000 שקלים, נגד לקוחה אשר פרסמה ברשת הפייסבוק חוות דעת שלילית על העסק וביקורת צרכנים. על פי עובדות התביעה, במהלך חודש יולי 2015, רכשה הנתבעת שלושה מוצרי הלבשה...
לשון הרע בחוות דעת שלילית וביקורת לקוח צרכנים
לשון הרע באתר זאפ, כיצד לקבל פיצויים בגין הוצאת דיבה?
צעיר כבן 19 שנים רכש טלפון סלולרי מחברת מחשוב גדולה, כאשר המכשיר התקלקל החברה הסירה אחריות, והצעיר בתגובה פרסם סטטוסים קשים על התנהלותה באתר האינטרנט זאפ. בית משפט השלום באשדוד נדרש להכריע האם מדובר בלשון הרע. על פי עובדות התביעה, הנתבע שהוא לקוח פרטי, רכש מהתובעת,...
לשון הרע בגוגל, מתי ניתן לתבוע פיצויים?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול לפגוע במשרתו של אדם, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. הפרסום נבדק במבחן אובייקטיבי, ובית המשפט מברר מהי המשמעות שהקורא הסביר היה מייחס לפרסום. ההגנה הטובה ביותר העומדת לזכותו של המפרסם היא שיש אמת בפרסום והיה בו עניין ציבורי. כיום פרסום...
לשון הרע בפייסבוק - שיימינג בפייסבוק ופיצויים, אימתי?
כפי שכולנו יודעים, האינטרנט היום הוא כלי התקשורת הגדול בעולם, ומיליארדים משתמשים בו מדי יום. כמות המידע הזורמת ברשת האינטרנט היא דינאמית ובלתי נדלית. האינטרנט הפך למדיה תקשורתית שוות ערך לטלוויזיה, לרדיו ולעיתונות. במרוצת השנים, האינטרנט יצר אפשרות קלה להעביר...
קראו עוד
לשון הרע בטוקבק: האם טוקבק תגובה לכתבה יכול להקים עילה לתביעת לשון הרע?
הזכות לשם הטוב ולכבוד האדם אינה נעלמת במרחב הווירטואלי וגם פרסום טוקבקים מהווה במקרים מסוימים עילה להגשת תביעת לשון הרע, לשם כך נדרש בית המשפט להכריע האם לפרסום הטוקבק היה משקל ומשמעות, או שמדובר בפרסום חסר ערך שכל בר דעת יכול להבחין כי מדובר בדברי הבל. לבתי...
לשון הרע בבלוג ובפורום באינטרנט, מתי תוגש תביעה?
בבלוג אישי באינטרנט כל אדם פרטי רשאי להביע את דעותיו בחופשיות, ולכתוב ככל העולה על רוחו, כאשר ברוב המקרים הדבר נעשה ללא פיקוח. כך גם בתגובות בפורומים השונים ברשת. חוק איסור לשון הרע קובע אחריות למקרים שבהם פורסם תוכן כלשהו שיש בו לשון הרע, כלומר שהתוכן עלול לפגוע,...
לשון הרע בבלוג ובפורום
לשון הרע בוואטסאפ - מתי כדאי להגיש תביעת פיצויים?
האם עלבונות בוואטסאפ מהוווים עילה לתביעת לשון הרע? חוק איסור לשון הרע אינו עושה הפרדה בין הטכנולוגיות המתקדמות, עולם האינטרנט, וקובע כי גם פרסומים פוגעניים במסגרת קבוצות וואטסאפ, כמו הפצת סרטונים מיניים, מהווים פגיעה בפרטיות והוצאת לשון הרע. על פי הפסיקה, פרסומים...
לשון הרע snapchat – האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע על הודעות סנאפצ'ט?
סנאפצ'ט היא אפליקציה לשיתוף הודעות חפוזות באינטרנט, שבאמצעותה ניתן לשלוח תמונות לרשימה של אנשי קשר, להקליט קטעי וידאו ולהוסיף טקסט וציורים. השולח יכול לקבוע לכמה זמן יוכל מקבל ההודעה לראות את התמונה בין שנייה לעשר שניות. לאחר מכן ההודעה תיעלם מהמכשיר של מקבל...