מתי תוגש תביעה על פגיעה בפרטיות?
פגיעה בפרטיות יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כולל: בילוש או מעקב אחרי אדם אחר, האזנה אסורה לשיחות טלפון, צילום אדם כשהוא ברשות היחיד ופרסום תצלומו ברבים בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות אותו. וכן, העתקת תוכן של מכתב או מסמך שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכן, בלא קבלת רשות מהכותב ופרסום מידע אינטימי הכולל פרטים על חיי המין או מצבו הרפואי.
פגיעה בפרטיות יכולה לבוא לידי ביטוי גם עקב שימוש בשם, בכינוי, בתמונה או בקול של אדם ללא ידיעתו והסכמתו למטרת רווח, עקב הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים, שימוש בידיעה על ענייניו הפרטיים או מסירתה לגורם אחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה, פרסום או מסירת דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות.
תיקון בחוק משנת 2011 מתייחס אל פרסום תצלום של נפטר, וקובע כי פרסום ברבים של תצלום גופת אדם גלויה, באופן שניתן לזהותה עולה בגדר פגיעה בפרטיות, אלא אם לפני שהאדם נפטר הוא הסכים לפרסם את תמונת גופתו, או שחלפו 15 שנים ממועד פטירתו, או שהתקבלה הסכמה לפגיעה מקרובי משפחתו ובלבד שהנפטר לא התנגד בחייו לפרסום זה.
הגנה על פרטיות במאגרי מידע
סעיף 9(א3) לחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע שגילויו מהווה פגיעה בפרטיות, אלא אם הגילוי מותר על פי דין. תיקון לחוק הגנת הפרטיות משנת 1996, עוסק בתחום מאגרי המידע והדיוור הישיר. על פי התיקון, בעליו של מאגר מידע מחויב לרשום את המאגר אצל רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים.
בעל המאגר נדרש לפרט את המטרות שלשמן הוקם המאגר והמטרות שלהן הוא נועד ואסור לו להשתמש במידע שמצוי במאגר, שלא למטרה שלשמה הוא הוקם. כל אדם זכאי לעיין במידע המתייחס אליו המוחזק במאגר, ובעל המאגר חייב לאפשר לו לעיין במידע. במקרה שמאגר מידע משמש לשירותי דיוור ישיר, יש לציין זאת במפורש כאחת ממטרותיו.
בכל פניה בדיוור ישיר יש לציין כי זו פניה בדיוור ישיר וכי זכותו של מקבל הפנייה להימחק מהמאגר. על פי סעיף 32 לחוק, חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול מלשמש ראיה בבית משפט, כך שבמקרים מסוימים לא ניתן להשתמש בראיות שהושגו תוך הפרת פרטיות, גם אם נלקחו מתוך מאגר מידע.
מהן ההגנות החלות בתביעה על פגיעה בפרטיות?
לא כל פגיעה בפרטיות מצדיקה הגשת תביעה אזרחית לתשלום פיצויים, או פנייה להליך פלילי והגשת כתב אישום. החוק מונה שורה של הגנות החלות על פגיעה בפרטיות, לרבות: פרסום מותר לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע ופרסום בתום לב כאשר המפרסם לא ידע ולא היה יכול לדעת על פגיעה אפשריות בפרטיות אחר.
החוק מעניק הגנה לאדם שביצע את מעשיו מחמת נסיבות אשר היו מוטלת עליו מתוקף חובתו המוסרית, החברתית או המקצועית, או תוך כדי עיסוקו כדין. לדוגמה: כאשר הפגיעה נעשתה בדרך של צילום והאדם שנפגע נמצא בו באקראי המפרסם יהיה מוגן מפני תביעה. כמו כן, המפרסם יהיה מוגן לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, כגון: הגנת תום לב, הבעת דעה על התנהגות, פרסום בישיבה פומבית של דיון שיפוטי ועוד.
