תביעת לשון הרע

לשון הרע נחשבת למעשה חמור שעלול לגרום לנזק רב לשמו הטוב של אדם. בשל חומרת המעשה, לשון הרע מוגדרת באופן רחב בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות או לפגוע באדם. כמו כן, קיימת אפשרות לקבל פיצויים בגין הוכחת העוולה (או העבירה הפלילית) ואף ללא כל הוכחת נזק.

נפגעתי מפרסום שהיה בו לשון הרע, איך עליי לפעול?

במידה ואתם חשים כי נפגעתם בגין לשון הרע, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום זה על מנת לבחון האם אכן היה בפרסום המדובר דבר לשון הרע והאם ניתן יהיה לקבל סעדים בגין זה. יודגש כי לא כל אימרה לא נעימה או פרסום שגוי עולים כדי לשון הרע. לדוגמא, וויכוח נוקב בין בעלי דין במהלך דיון משפטי נהנה מחסינות מפני תביעת לשון הרע, גם אם הדברים שנאמרים בו קשים וחמורים. כמו כן, לשון הרע אשר שמעו אותה רק התובע והנתבע, איננה עילה לתביעה. לאחר שפניתם לעורך דין, האחרון יעמוד על נסיבות המקרה ויבחן שני היבטים מרכזיים:

האם מדובר בפרסום?: לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, אפשר שהפרסום יהיה במגוון דרכים: בכתב, בעל פה, ביצירת אומנות וכדומה.  כמו כן, מספיק שהפרסום יגיע לאדם אחד זולת הנפגע בכדי שאפשר יהיה להגיש תביעה נגדו. לדוגמא, לשון הרע יכולה להיות גם במסגרת הודעה המכפישה את שמו של אחד הדיירים בבניין משותף, כאשר היא נתלית על לוח המודעות בכניסה לבניין. דהיינו, לא מדובר רק בפרסום בעיתון או בטלוויזיה.

האם מדובר בלשון הרע?: הפרסום עונה על הגדרות סעיף 1 לחוק היינו עלול להעליב אדם. איך ייבחן הדבר? בית המשפט יבחן על פי מבחן אובייקטיבי, האם אדם סביר בנעליו של מושא הפרסום, היה נפגע מהאמור בפרסום. אין צורך שמושא הפרסום אכן נפגע בפועל מהאמור בו ומספיק שהיה באפשרותו של הפרסום לפגוע בו. אכן, סביר להניח כי אם מושא הפרסום בפועל לא נפגע, האחרון לא יטרח לפנות לעורך דין ולהגיש תביעה (כדי לא לבזבז כספים וזמן). עם זאת, לעיתים, גם עצם פוטנציאל הפגיעה יכול לעלות כדי עילה להגשת תביעה. עורך הדין יעריך האם (לפי ניסיונו בתחום) יש סיכוי שבית המשפט יכריע כי ישנה אפשרות שהאדם הסביר אכן היה נפגע מהאמור בפרסום.

• קראו גם על לשון הרע בעבודה

יש לשים לב כי התנאים שלעיל הם תנאים מצטברים ומספיק שאחד מהם לא יתקיים כדי שלא תקום עילת תביעה בלשון הרע. דהיינו, תנאי סף מהותי הוא שיוכח כי מדובר בפרסום של דבר לשון הרע. במקרים בהם מוגשות תביעות בגין פרסומים פוגעניים, ייתכן והנתבע יעשה שימוש באחת מהגנות לשון הרע המנויות בחוק. מדובר אפוא בהגנות אשר מטרתן לשמוט את הקרקע תחת חבותו של הנתבע לתשלום פיצויים, וזאת מחמת נסיבות כגון אמת בפרסום, תום לב וכדומה.  

הגנות אפשריות

חוק איסור לשון הרע קובע שורה של הגנות אשר עומדות לנתבע בהליכים אלה (לדוגמא, אמת בפרסום או פרסום מותר). אי לכך, שומה על עורך הדין לבדוק האם הנתבע יוכל לטעון כי לזכותו עומדת אחת מההגנות הקבועות בחוק. מטרתן של ההגנות הפוטרות מפרסם מאחריות בגין פרסום לשון הרע יונקת מהתפיסה כי ישנם מקרים בהם לשון הרע הינו מותר חרף חומרתו. למשל, כאשר לשון הרע התנגש עם חופש הביטוי. ההגנות העומדות לנתבע במקרים כגון דא הינן למעשה "מצבים שבהם המחוקק העדיף את חופש הביטוי על פני זכותו של האדם להגן על שמו הטוב". במצבים אלו, המחוקק ראה צורך לתת במה לאמירות מהסוג שפורסמו בפרסום עליו דנים, על אף שהן פגעו באחר.

כלומר, אדם הנתבע בלשון הרע יכול להגן על עצמו על ידי העלאת טענת הגנה. עורך הדין אשר שוקל האם להגיש את התביעה צריך אפוא לבחון האם יש אפשרות שהנתבע יטען אחת מטענות ההגנה ואף יש לו סיכוי להצליח בה. על עורך הדין לבחון 3 טענות אפשריות: 

• האם מדובר בפרסום מותר? סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע מונה 11 פרסומים אשר על אף שיש בהם הוצאת דיבה, נאפשר את פרסומם בשל חשיבות הגעת המידע לידיעת הציבור.
• האם הפרסום היה אמת והיה בו עניין לציבור? סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מאפשר למפרסם לפרסם פרסום שרובו דברי אמת בתנאי שיש עניין ציבורי בדברים האמורים בפרסום. אין דרישה שכל פריט מידע בפרסום יהיה מדויק במאה אחוזים, אך עם זאת, נדרש שעיקר המידע המהותי יהיה אמת והמידע שאינו מדויק או אפילו לא נכון יהיה מידע נלווה בלבד.
• האם המפרסם פרסם בתום לב בנסיבות מסוימות? לפי סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע, אם המפרסם נהג בתום לב מלא ופעל במסגרת הנסיבות המוגדרת ב-12 תתי הסעיפים, הוא לא יואשם בביצוע עוולה או עבירה של לשון הרע.