www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

חוק איסור לשון הרע

חוק איסור לשון הרע (להלן: החוק), הוא חוק שחוקקה כנסת ישראל בשנת תשכ"ה, 1965. מאז עבר החוק תשעה תיקונים כשהאחרון שבהם היה בשנת 2009 (תיקון שנעשה במסגרת סעיף 1 לחוק). תכליתו של החוק הינה להגן על כבוד האדם ושמו הטוב. כיצד החוק עושה זאת? ובכן, מצד אחד הוא אוסר על פרסומם של דברים שיש בהם פוטנציאל לפגוע באדם על ידי השפלה שלו או ביזויו. מאידך, המחוקק הישראלי ידע היטב כי מול זכותו של אדם לשמו הטוב עומד פעמים לא מעטות חופש הביטוי של הדובר (המפרסם). חופש הביטוי הינו זכות חוקתית אשר לא ניתן להגביל אותה לחלוטין, וזאת - למשל - כיוון שיש ביטויים שכן היינו רוצים שייאמרו. לכן, החוק עורך איזון מסוים ומאפשר את פרסומם של דברים למרות שיש בהם לשון הרע וחרף פוטנציאל שיפגעו במושאם. כך מתקיים איזון בין הזכויות שהוצגו לעיל.

הנשיא שמגר התייחס לאיזון זה בפסיקתו: "הזיקה בין איסור לשון הרע לבין חופש הביטוי הוגדרה במיגוון של דרכים וגישות. השוני בין הגישות מתבטא בעיקרו בקביעת מעמדים של שני התחומים, האחד לגבי רעהו, היינו אם מדובר בתחומים נפרדים שווי-מעמד או בערכים אשר אחד מהם ראוי להעדפה ועל-כן גובר משקלו על משנהו, בין בדרך-כלל ובין במקצתן של הנסיבות".

חוק איסור לשון הרע איננו מן החוקים הארוכים שבספר החוקים, (מונה עשרים ושבעה סעיפים בארבעה פרקים בלבד) אך הוא תוחם את ההגנה על אדם מפני לשון הרע וקובע מתי ניתן לאסור פרסומו של דבר המכיל לשון הרע, ומתי לא. דהיינו, מצד אחד, החוק קובע מהי לשון הרע, ומאידך הוא מונה הגנות בתביעות לשון הרע אשר ניתן להציג בתור נתבע בתיקים כגון דא.

פרק א' - פרשנות:

  • סעיף 1: מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לפגוע באדם, להשפילו, לבזותו.
  • סעיף 2: נותן הגדרה רחבה לפרסום לצורך לשון הרע כשנדרש שיגיע לידיעתם של שניים לפחות זולת הנפגע.
  • סעיף 3: קובע כי אין חובה שדבר לשון הרע יובע בשלמות ובמישרין ואפשר שיהיה זה אך במשתמע.
  • סעיף 4: מגדיר מהי לשון הרע על ציבור ומשווה אותה לדין לשון הרע על תאגיד. יש לשים לב כי סעיף זה קובע שבלשון הרע על ציבור אינה תהווה עילה לקובלנה פלילית (אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה) או לתביעה אזרחית.
  • סעיף 5: משווה בין מעמדה של לשון הרע שנאמרה על המת ובין מעמדה של לשון הרע שנאמרה על החי. במצב של לשון הרע על המת אין עילה לקובלנה פלילית או לתביעה אזרחית אלא אם הוגשו ע"י קרוביו של הנפטר מדרגה ראשונה.
פרק ב' - אחריות ותרופות:

  • סעיף 6: מהי עבירה פלילית בגין לשון הרע? פרסום לשני אנשים לבד מהנפגע, במטרה לפגוע. העונש הקבוע בסעיף זה הוא שנת מאסר.
  • סעיף 7: מגדיר לשון הרע כעוולה אזרחית (נזיקית).
  • סעיף 7א: מאפשר לבית המשפט לפסוק לתובע פיצויים ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע הן במשפט אזרחי והן במשפט פלילי.
  • סעיף 8: מאפשר הגשת קובלנה פלילית בגין לשון הרע.
  • סעיף 9-10: מגדיר עונשים נוספים שבית המשפט רשאי להטיל על מי שיימצא אשם בלשון הרע (בעיקר צווים שונים).
  • סעיף 11-12: מרחיב את האחריות בגין פרסום שנעשה באמצעי תקשורת, מעבר למפרסם עצמו גם לעורך כלי התקשורת, למפיצים ולמדפיסים. בסעיפי החוק עצמם מוגדרים רדיו, טלוויזיה ועיתונות כאמצעי התקשורת. עם זאת, ועל אף שהמחוקק לא הכניס במפורש את האינטרנט ככלי תקשורת לכל דבר, בית המשפט פסק כי האינטרנט הוא אמצעי תקשורת לצורך החלת חוק זה.

פרק ג' - פרסומים מותרים, הגנות והקלות:

  • סעיף 13: פרסומים שלמרות שמכילים לשון הרע, הם מותרים.
  • סעיף 14: הגנת אמת הפרסום - יותר פרסום של דברי אמת שיש עניין ציבורי באמור בו, על אף עובדת היותו בעל פוטנציאל להוציא לשון הרע לאדם.
  • סעיף 15: הגנת תום הלב - פרסומים הנכנסים למסגרת תתי הסעיפים אשר נעשו בתום לב ויש בהם לשון הרע, יחסו תחת הגנה והמפרסמים לא ימצאו אחראים בגין הוצאת דיבה.
  • סעיף 16: קובע חזקות לגבי תום הלב - באיזה מקרה החזקה היא שהפרסום שבו נעשה בתו"ל ובאיזה מקרה לא.
  • סעיף 17: הגנת תום הלב תישלל אם התובע ביקש מהנתבע לפרסם הכחשה או תיקון לפרסום הראשון והנתבע לא עשה כן.
  • סעיף 18: מתייחס להפרכת טענות הגנה.
  • סעיף 19: נותן רשימה של שיקולים אשר בית המשפט יכול להתחשב בהם בעת פסיקת פיצויים בתביעת לשון הרע, לטובת הנאשם או הנתבע.
  • סעיף 20: סעיף שמירת דינים לפיו החוק לא מתיר פרסומו של דבר שחוק אחר אוסר אותו ולא גורע מחסינות שמעניק חוק אחר.
פרק ד' - שונות: התייחסויות לעניינים נקודתיים שונים

כפי שראינו, החוק חובק את כל ההליך המשפטי בענייני לשון הרע. ראשית, הוא קובע את דרכי הבחינה לשאלה האם היה לשון הרע בפרסום כלשהו. לצורך כך הוא מכתיב (ובתי המשפט פרשו זאת כך גם הם) בחינה אובייקטיבית לשאלה מהו לשון הרע (על פי מבחן האדם הסביר), ובחינת פרטנית של הפרסום (האם הוא נופל לגדר פרסומים שחל עליהם החוק). שנית, החוק מגדיר את מסלולי התביעה האפשריים. שלישית, החוק מגדיר את הסעדים שניתן לתת בגין עבירה עליו או ביצוע עוולה נזיקית. רביעית, החוק מעניק הגנות למפרסמים בעת הצורך וקובע נטלי הוכחה. לבסוף, קובע החוק הוראות ספציפיות לעניינים ספציפיים.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.12 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 17)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)