בסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מופיעה הגדרה לפרסום לצורך חוק זה. זוהי הגדרה רחבה לפיה פרסום הוא העברת מסר במגוון דרכים (בע"פ, בכתב, בדפוס, באמנות וכל דרך אחרת) לאדם אחר מלבד הנפגע. כלומר, אם הנתבע מעביר מסר לנפגע בלבד אין בכך לשון הרע אך מספיק שהמסר יעבור גם לאדם שלישי והנתבע עומד בסיכון של היותו מואשם בהוצאת לשון הרע.
פרסום בכתב: החוק מבחין פרסום בכתב משאר סוגי הפרסומים. פרסום שאינו בכתב נדרש לעמוד במבחן אחד - העברת מסר לגורם שלישי לבד מהנפגע. פרסום בכתב נדרש לעמוד במבחן נוסף לפיו על הפרסום להגיע בפועל לגורם השלישי.
כיצד נדע אם פרסום פוגע עד כדי כך שמקים עילת תביעה בגין לשון הרע? ע"י פירושו של הפרסום. הפירוש ייעשה באמצעות מבחן אובייקטיבי הידוע גם כמבחן האדם הסביר. יש לבחון האם אדם סביר בחברה הישראלית היה חש שהפרסום הנ"ל פוגע בשמו הטוב. הבחינה היא תלוית הקשר משמע שחלק מפרסום יתפרש מתוך קריאה רחבה והקשרית של הפרסום ולא במנותק משאר חלקיו.
יצוין, כי אין כלל התייחסות למפרסם הפרסום או לכוונותיו. תיאורטית, יתכן מצב שבו האדם אליו נוגע הפרסום אינו נפגע ממנו, ובכל זאת יהיה בפרסום משום לשון הרע. מצב כזה יקרה אולי רק במקרים חריגים שכן אם האדם אליו מתייחס הפרסום אינו נפגע, הוא לא יפנה לעזרת ביהמ"ש. אפשר שהדבר יקרה בפרסומים שנועדו לקהל רחב יחסית או לכלל הציבור.
על מי חלה אחריות לפרסום?
ככלל, האחריות חלה על המפרסם עצמו. יחד עם זאת, סעיף 7 לחוק איסור לשון הרע מפנה לפקודת הנזיקין העוסקת באחריות שילוחית. בנוסף, סעיפים 11-12 לחוק קובעים מקרים בהם תורחב האחריות. כלומר, אם הפרסום הופיע בתקשורת (טלוויזיה, רדיו, עיתונות וכד'), תחול האחריות לא רק על הכתב עצמו אלא גם על גורמים נוספים באותו כלי תקשורת (עורכים, מוציאים לאור וכו'). בהסתכלות רחבה, כל כתבה או תשדיר פרסומת חושף את כל הגורמים בגוף הרלבנטי לתביעת לשון הרע.
הגנות למפרסמים
כמובן שהאחריות הקבועה בחוק איסור לשון הרע והמוטלת על מפרסם פרסום שיש בו לשון הרע היא אינה אחריות מוחלטת. החוק עצמו מעניק הגנות לשון הרע לכתבים ומפרסמים כששתי ההגנות המרכזיות הן:
- הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק): ניתן לטעון שהפרסום כולל דברים שחשוב שיגיעו לאוזני הציבור ויש לו עניין שהם יפורסמו ו"יושמו על השולחן".
- הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק): האמור בפרסום פורסם בתום לב באחת מהנסיבות שלהלן: חוסר ידיעה על הנפגע או על נסיבות שבגינן ייפגע מהפרסום; הפרסום נעשה לשם הגנה אישית על עניין המפרסם; הפרסום היה בגדר הבעת דעה על התנהגות כלשהי במגזר הציבורי או כבעל דין; פרסום ביקורת על יצירה אומנותית כלשהי; פרסום של הגשת תלונה; פרסום של התייחסות לישיבה או אסיפה של תאגיד שלציבור יש עניין בו (למשל חברה ציבורית שהציבור מחזיק במניותיה); הפרסום הוא גינוי והכחשה של פרסום לשון הרע קודם; פרסום בשידור חי ועוד.
פרסום שיש בו לשון הרע - אילו סנקציות יוטלו על המפרסם?
בד"כ פרסום שיש בו לשון הרע יוגדר כעוולה נזיקית ואז המפרסם יהיה חייב בפיצוי הנפגע. חומרת הפגיעה שבפרסום ומידת ההשפלה והביזוי שהוא נושא בחובו, הם גורם קריטי בקביעת גובה הפיצוי. לעיתים אף ייקבע שהפרסום הוא עבירה פלילית ואז כמעט תמיד יוטל קנס על המפרסם.
לסיכום, באם הנך שוקל/ת לפרסם דבר מה, דע/י:
- ההגדרה לפרסום רחבה ביותר ואפשר שצורות רבות של אמירות ייחשבו כפרסום. אפילו אם יצרתם קומיקס או כתבת שיר עם מילים חריפות וכו', הם ייחשבו כפרסום ואז תהיו חשופים לתביעות בגין לשון הרע.
- אל תעשה/י לחברך את השנוא עליך! אל תפגע/י או תשמיץ/י אדם בפרסום. חשבו על התחושה שהייתה לכם אם הייתם עומדים בנעליו של אותו אדם.
- אם את/ה מתלבט/ת לגבי אמירה כזו או אחרת המופיעה בפרסום העתידי, עדיף לערוך שינוי כלשהו בפרסום כדי להיות בטוחים ולהימנע מהחשיפה לתביעות.
