האם דבר גזענות נחשב כפרסום דבר שיש בו לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו יכול להשפיל, לפגוע או לבזות אדם. סעיף 1(4) לאותו חוק, קובע שדבר שיכול לבזות אדם בשל השתייכותו לקבוצה מסוימת (גזע, מין, דת, מוצא, מוגבלות, נטייה מינית) - גם הוא דבר לשון הרע.
כדי שגזענות תיחשב לדבר שיש בו לשון הרע נדרשת בחינת 2 תנאים:
- לשון הרע: הדבר ייבחן במבחן אובייקטיבי היינו מבחן האדם הסביר. בית המשפט (שהוא הגורם שיבחן את דבר הגזענות), שואל את עצמו כיצד אדם סביר מהחברה היה רואה את הדבר שפורסם. אם יוחלט, כי האדם הסביר היה נפגע, מושפל או מבוזה מפרסום דבר הגזענות המדובר - יקבע בית המשפט כי הייתה בו לשון הרע. אין כל צורך לבחון את תחושתו של מושא הפרסום ואפשר שהוא כלל לא נפגע מהאמור בפרסום (אף על פי שברוב רובם של המקרים הדבר יובא לדיון בבית המשפט על ידי מושא הפרסום בשל העובדה שהוא נפגע מהאמור בפרסום). מדובר כאן בבחינה נורמטיבית שבה נשקלים ערכים חברתיים שונים.
- פרסום: סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע מגדיר פרסום בצורה מרחיבה ביותר. מכאן, שדבר הגזענות יכול להתפרסם בכתב (בעיתונות או באינטרנט), בעל פה (בטלוויזיה או ברדיו), ביצירת אומנות (צליל, ציור, תמונה, תנועה וכולי) ועוד.
גזענות המבוצעת כלפי אדם יחיד, אם עומדת בתנאים שלעיל, יכולה להיחשב כלשון הרע. זאת כמובן, בהנחה שהמפרסם לא טוען ו/או מצליח להוכיח כי התקיימה אחת מהגנות לשון הרע המוגדרות בחוק (הגנת אמת הפרסום, הגנת תום הלב, והגנת הפרסומים המותרים). פעמים רבות, גזענות יכולה להתבצע כלפי ציבור. דהיינו, כלפי קבוצה מסוימת בחברה. אז תעלה השאלה האם אפשר שתהיה לשון הרע כלפי ציבור. לפי סעיף 4 לחוק איסור לשון הרע, אין בגינה של לשון הרע על ציבור עילה לתביעה אזרחית או פלילית. כלומר, לא ניתן לתבוע בגין לשון הרע על ציבור וכל שאפשר הוא להגיש כתב אישום רק על ידי היועץ המשפטי לממשלה. בפועל, הדבר מעולם לא קרה במדינת ישראל. אבל, אם יוכח כי פרסום דבר הגזענות התייחס על פניו לציבור אך ניתן לפרש אותו כמתייחס לאדם ספציפי, ניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע.
הכנסת החליטה כי לא ניתן יהיה להגיש תביעת לשון הרע על ציבור בשל הפגיעה האפשרית בחופש הביטוי של המפרסם. השאלה שעולה היא האם היינו רוצים להשאיר פתח גם לדובר שבפיו דברי גזענות חמורים להשמיע את דבריו, ובכך להשפיע על אחרים ואף להסית אותם לבצע מעשי גזענות כלפי אחרים.
למרות זאת, בית המשפט הישראלי לא פסל באופן גורף את האופציה להגיש תביעת לשון הרע בגין לשון הרע על ציבור. בערעור אזרחי 698/77 ועד עדת הספרים בירושלים נגד יעקב ארנון, הכיר בית המשפט באפשרות של יחיד שהוא חלק מקבוצה כלשהי שפורסם כנגדה דבר לשון הרע (ובכלל זה דבר גזענות), להגיש תביעת לשון הרע נגד המפרסם. זאת, כשהפרסום הכיל לשון הרע שיכולה להיות מופנית כנגד אדם ספציפי. לצורך כך, יש לבחון:
- האם מדובר בפרסום דבר לשון הרע (כפי שהוצג לעיל)?
- האם הפגיעה היא בחברי קבוצה אחת (שיוך קבוצתי)?
- האם הפרסום יכול לפגוע באופן אישי בכל פרט מחברי הקבוצה?
לסיכום, חבר בקבוצה מסוימת אשר הופנה כלפיה פרסום גזעני יכול להגיש תביעת לשון הרע באם נפגע באופן אישי מהאמור בפרסום. לשם כך, מומלץ לפנות לעורך דין מתחום דיני לשון הרע כדי שיבחן האם אכן מדובר בפרסום דבר לשון הרע כשיש עילת תביעה שלא תידחה בשל הטענה כי מדובר בלשון הרע על ציבור.
