לשון הרע סעיף 13 - מה אומר החוק?

חוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. החוק מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, וקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בציבור או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בידי אחרים, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות אופי המיוחסות לו.

בצד העבירה והעוולה נקבעו בחוק לשון הרע גם הגנות לפרסומים שהופכים אותם ללגיטימיים, כגון: הגנת אמת בפרסום והגנת תום הלב. סעיף 13 לחוק עוסק בפרסומים מותרים, הגנות והקלות מכוח, ומגדיר מהם אותם הפרסומים שזוכים להגנות העיקריות שיש בהן אמת בפרסום ותום הלב.
מהם פרסומים חסינים על פי סעיף 13 לחוק?

משמעות סעיף 13 היא שיש פרסומים שלמרות היותם עונים על הגדרת לשון הרע הם מותרים על פי החוק, כמו למשל פרסומים מצד הכנסת, חברי כנסת, שרים בממשלה או מבקר המדינה, אשר נחשבים לפרסומים לגיטימיים.

על פי תיקון לחוק שנכנס לתוקף בשנת 1994, פרסומים מותרים הם פרסומים שעלולים להוות לשון הרע במקרים מסוימים, אך לא ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי כאשר הם מגיעים ממקורות מדיניים וממשלתיים.

חסינות לחברי כנסת ושרי ממשלה

החוק מונה את הפרסומים המותרים וכולל פרסומים לפי סעיף 28 לחוק יסוד: הכנסת, או פרסום המוגן לפי סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם, וחובותיהם, פרסום בעת ישיבת הממשלה, פרסום על ידי הממשלה, או חבר ממשלה בתוקף תפקידו, או פרסום על פי הוראת הממשלה או הוראת חבר ממשלה בתוקף תפקידו.

פרסומים מותרים יכולים להיות גם פרסומים על ידי מבקר המדינה בתוקף תפקידו או פרסום מטעמו, פרסום על ידי שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, עורך דינו של בעל דין או עד, שנעשה בזמן דיון משפטי.

חסינות לחברי ועדת חקירה

גם פרסום על ידי חבר ועדת חקירה, הכנסת או בפקודת ועדות חקירה, שנעשה תוך כדי דיון בפני הוועדה, או במסגרת הדוחות שלה, או פרסום על ידי אדם שענינו משמש נושא לחקירת הוועדה, בא כוחו של הנחקר או עד, שנעשה תוך כדי דיון בוועדה, בישיבה פומבית, בתנאי שהפרסום לא נאסר על פי החוק.

פרסום מותר מתייחס גם לדוחות נכונים והוגנים על מה שנאמר או אירע בישיבה פומבית של ארגון בינלאומי שישראל חברה בו, של ועידה בינלאומית שאליה שלחה הממשלה נציג, של בית דין בינלאומי, או של מוסד ממוסדותיה הנבחרים של ההסתדרות הציונית העולמית - הסוכנות היהודית לישראל.

גם פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות, נחשב לפרסום מוגן ומותר, וגם העתק או תמצית נכונה והוגנת ממרשם המתנהל על פי חיקוק או ממסמך אחר הפתוחים על פי חיקוק לעיון כל דורש.

כאמור, פרסומים אלו מהווים פרסומים מותרים על פי חוק לשון הרע, ואינם יכולים לשמש כעילה בתביעת לשון הרע במסגרת תביעה אזרחית או במסגרת ההליך הפלילי. אדם שנתבע מכוח חוק איסור לשון הרע, יכול להתגונן בטענת חסינות על פי סעיף 13.