בשנת 2008, התקיימו בחירות לראשות עיר בצפון. עיתון מקומי, המופץ בעיר בשפה שאינה עברית אך היא שפתם של תושבים רבים בעיר, פרסם כתבה על אחד המועמדים. בכתבה נטען כי נגד משפחתו של המועמד נפתח תיק במשטרה בו יוחסו להם מעשים לפיהם הם מתעללים ונוהגים באלימות קשה נגד חלק מבני המשפחה. בכתבה נאמר עוד כי הבוחרים המקומיים זכאים להכיר את "מעלותיו המוסריות" של מי שמתמודד על תפקיד ראשות העיר. כמו כן, צוין שהעניין מתנהל בבית המשפט בדלתיים סגורות והחומר אינו נתון לפרסום.
המועמד מושא הפרסום ראה בכך הוצאת דיבה שמטרתה הייתה לסכל את בחירתו לתפקיד. כמו כן, הוא טען כי אחד ממפרסמי הכתבה היה מתמודד אחר לתפקיד ולכן "דחף" לפרסום הנושא מתוך מחשבה שהדבר יזיק לתובע במערכת הבחירות. העיתון טען כי פעל בתום לב, וזאת כחלק מאחריותו המוסרית להביא לידיעת הציבור מידע נכון ואמיתי אודות אישי ציבור. אי לכך, טען העיתון, מכוח הגנת אמת הפרסום, לא היה ניתן להאשימו בהוצאת לשון הרע. בית משפט השלום דחה את טענת העיתון כיוון שהוא לא הוכיח בפניו שמדובר באמת בפרסום. אי לכך, השופט חייב את העיתון בתשלום פיצוי למתמודד ששמו הטוב נפגע. בית המשפט המחוזי, אשר דן בערעור שהוגש על פסק דין זה, אישר את הקביעה של בית משפט קמא.
הגנת אמת בפרסום - יש להוכיח את האמת בפרסום
הגנת אמת הפרסום היא הגנה אשר הנתבע טוען לה לאחר שהואשם בהוצאת דיבה. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע להביא ראיות אשר יוכיחו כי האמור בפרסום אכן היה אמת. על מנת שהגנה זו תחול, הנתבע נדרש להוכחת שני תנאים:
- אמיתות הפרסום: הנתבע צריך להוכיח שהפרסום היה ברובו ובמהותו אמת. יודגש כי ייתכן וחלקים שוליים ולא משמעותיים יהיו לא מדויקים ואף שגויים, וזאת מבלי לשמוט את הקרקע תחת טענת קיומה של "אמת בפרסום". העניין צריך להיבחן לפי נסיבות המקרה הספציפי ובמקרה דנן, מרבית האמור בכתבה לא הוכח כנכון ולא הובאו כל ראיות להוכחת האמת בפרסום.
- עניין ציבורי: נתבע אשר טוען להגנת אמת בפרסום צריך להוכיח כי הפרסום היה אמור להביא ל"יתרונות לחברה". במקרה דנן, בית המשפט קבע כי היה עניין ציבורי בפרסום דבר הנוגע למידותיו המוסריות של מתמודד למשרה ציבורית. עם זאת, היות ושלא הוכחה אמיתות הפרסום, בית המשפט כלל לא נדרש לבחינתו של תנאי הזה.
לסיכום,
אם במשפט בגין לשון הרע נתבע מעלה טענות הגנה למיניהן המופיעות בחוק איסור לשון הרע, הוא נדרש להוכיחן ברמת הוכחה גבוהה. התנאים הדרושים להוכחת טענות ההגנה קבועים בחוק עצמו. במקרה שהוצג לעיל, שתי הערכאות אשר דנו בתיק קבעו כי הנתבע לא עמד בנטל הוכחת טענות ההגנה שהעלה ולכן חויב בתשלום פיצויים לנפגע.