www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

כינה אדם "רוצח" ונתבע בגין לשון הרע

אדם אשר שותפו העסקי כינה אותו "רוצח", בפני מספר אנשים ובאופן שכל מי שהיה נוכח במקום יכול היה לשמוע אותו, פנה אל בית משפט השלום בחיפה והגיש תביעה לפיצויים בגין עוולה של פרסום לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב. בית המשפט קבע כי לנוכח חומרת הפסול המוסרי הגלום בביצוע רצח, לא ניתן להעלות על הדעת הקשר שבו כינויו של אדם רוצח, או ייחוס עבירה פלילית כה חמורה לאדם, לא יהוו לשון הרע.

על פי עובדות התביעה, התובע והנתבע היו שותפים עסקיים. בין השניים נתגלע סכסוך, שבגינו התנהלו הליכים משפטיים. בחודש אוקטובר 2014, התקיים בבית משפט השלום בתל אביב דיון שבמסגרתו תבע שותף עסקי נוסף של הצדדים, כמה נתבעים, ובהם גם התובע והנתבע.

בתום אותו דיון, הנתבע אמר במסדרון בית המשפט כי התובע "הוא רוצח, הוא רצח את הקבלן". התובע לא שמע בעצמו את הדברים והאירוע הובא לידיעתו בדיעבד על ידי עורך דינו, ולפיו אמר הנתבע: "התובע הוא רוצח, הוא רצח את הקבלן" או מילים דומות.

הנתבע טען מנגד כי יש לדחות את התביעה, מאחר שהוא אמר כי הוא שותף של אדם המתעמר באלמנה וביתומה של הקבלן המנוח, והוסיף, על דרך המטפורה, כי התובע בהתנהגותו ממש רוצח את האלמנה והבת של המנוח אחרי הטרגדיה שעברו, ואף ראוי שהשותף השלישי יפנה לבתו של הקבלן, כדי שישמע ממנה כיצד התובע מתעלל בהן ולא מרפה.

עו"ד של התובע אשר נכח באותה עת במסדרון בית המשפט פנה לנתבע ואמר לו: "איך אתה אומר דברים כאלה? אני מתקשה להאמין למה ששמעתי ממך כעת". ואולם, הנתבע לא חזר בו, אלא הנהן ואמר שהדברים ידועים. לאחר שעו"ד העיר לנתבע, עו"ד נוסף אמר לו שהוא לא מוכן לעבור על הדברים לסדר היום. לאחר שמיעת העדויות וגרסאות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע וקבע כי הנתבע אכן כינה אותו "רוצח" בפני מספר אנשים.

האם הכינוי "רוצח" עולה בכדי לשון הרע?

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו, לפגוע במשרתו ובפרנסתו, וכן לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית, או מוגבלותו.

אחד הערכים המוגנים בחוק איסור לשון הרע הוא כבוד האדם, כאשר אחד ההיבטים של הכבוד הוא תכונותיו המוסריות של האדם. הפסיקה הכירה לא פעם בכינויים המייחסים תכונות או השקפות בעלות פגם מוסרי, כדברים המהווים לשון הרע, כמו שימוש בכינויים: "נאצי", "אנטישמי", "בוגד", "גזען", "רמאי" ועוד.

בית המשפט קבע כי כינויו של אדם "רוצח", וייחוס עבירה פלילית חמורה של רצח, פוגעים בכבודו ומטילים בו דופי מוסרי מהמעלה הראשונה. על כן מהווים דברים אלה לשון הרע. ואף לנוכח חומרת הפסול המוסרי בביצוע רצח, קבע בית המשפט כי לא ניתן להעלות על הדעת הקשר שבו כינויו של אדם "רוצח", או ייחוס רצח, לא יהוו לשון הרע.

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי חרף סתירות בנושאים מסוימים במתן עדויות שלושת עדי התביעה ולמרות שהתובע לא הוכיח את ההקשר שבו נאמרו הדברים, מאחר שלא הוכיח את תוכנה המלא של השיחה בין הנתבע לבין השותף השלישי, אין לכך משמעות לעניין עצם הקביעה כי הדברים מהווים לשון הרע בהתאם לסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע.

בית המשפט ציין כי השימוש במונח "רוצח" בקשר לניהול הליך משפטי אינו מהווה מטפורה או מטבע לשון מקובלת, כפי שטען הנתבע. לפיכך במבחן אובייקטיבי הדברים שאמר הנתבע, לפי גרסתו, מהווים לשון הרע, ואין זה משנה מה הייתה כוונתו הסובייקטיבית.

במצב זה לא עומדת לנתבע הגנת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, מאחר שהתובע לא רצח את הקבלן, ולכן אין אמת בדברים שאמר הנתבע. בסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך של 25,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך 11,700 שקלים.


ת"א 50666-04-15

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.33 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 6)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
תביעת לשון הרע נגד לקוח שהשמיץ חברה
חברה בענף הרהיטים פנתה אל בית משפט השלום בתל אביב יפו, והגישה תביעה כספית על פי חוק איסור לשון הרע, נגד לקוח בגין פרסומים שבוצעו במייל ובהודעות S.M.S לקבלן, שעמו יש לה התקשרות עסקית, המהווים לטענתה לשון הרע. בית המשפט נדרש להכריע האם יש לראות בפרסומים שנשלחו על ידי...
קראו עוד
תביעת לשון הרע בתכנית רדיו
מאזין קבוע של תכנית הרדיו "זהבי עצבני", נהג לעלות לשידור באופן קבוע כדי לדון בעניינים פוליטיים. בסוף חודש נובמבר 2016, עלה התובע לשידור וביקש להתייחס לדברים שאמר הנתבע, שהוא שדרן רדיו המנחה את התכנית, שלדעתו אינם מדויקים. ואולם אז נערכו חילופי דברים בין הצדדים, כאשר...
קראו עוד
לשון הרע ללא שם, האם ניתן לקבל פיצויים?
סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע קובע כי אין זה משנה אם פרסום לשון הרע נעשה בדרך ישירה ומלאה או אם לשון הרע התייחסה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מהפרסום או מנסיבות חיצוניות, או חלק מהן. לפיכך, פרסום שלא ניתן לראותו כלל כמופנה לתובע, אינו יכול להוות לשון הרע כלפיו ואינו יכול...
קראו עוד
קמפיין מכפיש נגד איש ציבור מהווה פרסום לשון הרע
ממלא מקום ראש עיר בדרום הארץ הגיש תביעה בעילת לשון הרע, נגד פעיל ציבור בגין קמפיין מכפיש שנוהל נגדו ברשת חברתית, המהווה לטענתו הוצאת דיבה בכוונה לפגוע בשמו הטוב. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, קיבל את תביעת לשון הרע בשל קמפיין הכפשות חריף וחסר תקדים בפייסבוק, שנוהל...
קראו עוד
לשון הרע רופאים, מתי תוגש תביעת דיבה בגין טיפול רפואי?
חולה שהמתין לבדיקת רופא בקופת חולים, נאלץ לחזור הביתה בבושת פנים, ללא מתן טיפול, לאחר שהרופא צעק עליו בנוכחות מטופלים אחרים בחדר ההמתנה, כי הוא אינו מטפל בפסיכיאטרים. עקב כך הוגשה תביעה כספית נזיקית בגין לשון הרע והפרת חובה חקוקה. התובעים הם חייל משוחרר ואביו אשר...
קראו עוד
הגדרת אדם כאיש ציבור במסגרת תביעת לשון הרע
בירור זהותו של מושא פרסום יכולה להיות קריטית במקרים בהם מדובר בענייני הוצאת דיבה ולשון הרע. בתי המשפט נוטים לערוך הבחנה בתביעות לשון הרע בין אנשים פרטיים ובין אישי ציבור. לדוגמא, ביקורת חריפה אשר תיכתב על איש ציבור תזכה לרוב להגנה בבית המשפט מכוח חופש הביטוי וחופש...
קראו עוד
פוליטיקאי הגיש תביעת לשון הרע בגין פרשנות בעיתון
מערכות בחירות נוטות להיות די סוערות, במיוחד בישראל. במהלך תקופה זו, תפקידם של אמצעי התקשורת מתגלה ברוב הדרו שכן עליהם ליצור קשר בין הנבחרים והבוחרים, באופן אובייקטיבי, ישר והגון. קשר זה נוצר על ידי סיקור תקשורתי (חדשותי ופרשני). עם זאת, פעמים רבות מושמעת ביקורת על...
קראו עוד
מילים בוטות ולשון הרע
בעולם בכלל, ובישראל בפרט, הרוחות נוטות להתלהט במהרה והדבר ניכר מאוד בשנים האחרונות. חומות של "צנזורה ציבורית" נפלו, הטאבו החברתי על שימוש בביטויים מסוימים הוסר, ובכלל קיימת תחושה שהמדיניות היא "לשים את הדברים על השולחן" ולהגיד את כל מה שעולה על רוחנו ללא מחסומים....
קראו עוד
ערעור על פסק דין לשון הרע וקבלת טענת תום לב
פרסום לשון הרע אשר עלול לפגוע באדם הינו אסור על פי חוק איסור לשון הרע. סעיף 1 לחוק זה קובע כי לשון הרע הינה דבר שפרסומו היה עלול לפגוע, לבזות או להשפיל אדם. עם זאת, החוק עצמו מכיר במצבים בהם למרות שמדובר בפרסום לשון הרע, המפרסם יהיה רשאי לפרסמו בכל זאת, וזאת כל אימת...
קראו עוד
פרסום תמונה בעיתון כעילה לתביעת לשון הרע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו יכול להביא לפגיעה, לביזוי או להשפלתו של אדם. הפרסום לצורך כך מוגדר אף הוא בחוק זה, ובאופן רחב במיוחד. סעיף 2 לחוק קובע כי דבר לשון הרע יכול שיפורסם בכתב, בציור, בעל פה, בצליל, בתנועה ובכל אמצעי אחר. מהאמור לעיל נובע...
קראו עוד
פיצויים בעקבות לשון הרע בטור סאטירי
סאטירה הינה דרך יצירתית להעברת ביקורת. יוצר הסאטירה, על ידי שימוש בהומור, מביע למעשה דעה ביקורתית בנוגע לנושא מסוים. חשוב לציין כי בסאטירה נהוג להשתמש בתיאורים מוגזמים ובוטים על מנת להעביר את המסר. ג'ונתן סוויפט, הסאטיריקן והמשורר האירי אשר פרסם שורה ארוכה של...
קראו עוד
לשון הרע על המת בעיתון - עילת תביעה אזרחית?
אדם אשר הולך לעולמו בדרך כלל זוכה לשבחים רבים על פועלו והישגיו במרוצת השנים. עם זאת, לעיתים, מתפרסמים גם פרסומים אשר פוגעים בכבודו של הנפטר. הדבר קורה בעיקר כאשר הנפטר הינו איש ציבור (אך לא רק). במקרים אלה, ייתכן ותוגש תביעה כנגד המפרסמים בגין הוצאת לשון הרע לאחר...
קראו עוד
לשון הרע בין בני זוג מפורסמים בטור רכילות בעיתון
בני זוג אשר רבים זה עם זה, נוטים לכנות אחד את השני בכינויים משמיצים ופוגעניים. לעיתים, הם עושים זאת אף בציבור ובפני אנשים נוספים. במידה ובדברים אשר נאמרו היה כדי לפגוע, להשמיץ, להשפיל או לבזות את מי מבני הזוג, ייתכן והנפגע יטען כי הדברים עלו כדי לשון הרע לפי חוק איסור...
קראו עוד
חזקת תום הלב בלשון הרע - תביעה נגד עיתון
תום לב הינו מושג משפטי אשר מבטא פעולה של אדם מתוך אמונה מלאה בצדקת דרכו. מדובר אפוא במושג שסתום שזכה לפרשנות בפסיקה ונחקק אופן רשמי כסטנדרט כללי בחוק החוזים. מאוחר יותר, עקרון זה הורחב לכלל ענפי המשפט. כפועל יוצא מכך, עיקרון תום הלב חדר לתחום דיני לשון הרע. להלן...
קראו עוד
הגנת תום לב לעיתון ספורט
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע כי לשון הרע הינה פרסום דבר אשר עלול לפגוע, לבזות או להשפיל אדם בעיני הבריות. סעיף 2 לאותו חוק מגדיר באופן רחב ביותר מהו פרסום (אשר בתוכו עלולה להיות מקופלת לשון הרע). חוק זה מתמודד למעשה עם התנגשות בין שתי זכויות חוקתיות חשובות - הזכות...
קראו עוד
ביקורת על ספורטאי ותביעת לשון הרע
ספורטאים מקבלים פעמים רבות תשומת לב תקשורתית, במיוחד כאשר הם זוכים בתחרויות יוקרתיות וגורפים פרסים חשובים. לא אחת, בעקבות התעסקות תקשורתית נרחבת בספורטאי מסוים, מפורסמים אודות האחרון כתבות ומאמרים שונים. לדוגמא, פרסומים הנוגעים להמשך הקריירה שלו ולהמשך דרכו...
קראו עוד
לשון הרע במנוע חיפוש - גוגל, בינג ופייסבוק
האינטרנט הפך בעשור האחרון למדיום תקשורתי מוביל אשר נעשה בו שימוש על ידי כל אחד ואחת מאיתנו. בשנים האחרונות, האינטרנט צבר תאוצה רבה וכיום הוא נגיש במרבית הבתים בישראל ואף בטלפונים הסלולאריים. לצד היתרונות והפוטנציאל האדירים הגלומים ברשת, הצלחתה מקפלת בתוכה גם...
קראו עוד
העברת תמונות באינטרנט - האם לשון הרע?
בימינו, האינטרנט הפך ללא ספק לכלי שימושי ולרוב גם הכרחי (בין אם במסגרת עיסוקינו המקצועיים ובין אם עסקינן בעניינים פרטיים). מדיום זה מאפשר העברת מידע רב בתוך זמן קצר, והפרסומים בו מתעדכנים במידע חדש בכל שעות היממה. למעשה, ניתן אפוא לומר כי האינטרנט הינו פלטפורמה...
קראו עוד
עניין ציבורי בפרסום לשון הרע על איש ציבור מול זכותו של האחרון לשם טוב
חוק איסור לשון הרע אוסר על פרסום דברים שיש בהם לשון הרע בשל העובדה כי הם פוגעים בשמו הטוב של האדם. עם זאת, איסור זה איננו מוחלט. לעיתים, החוק מאפשר פרסום לשון הרע, למרות פוטנציאל הפגיעה הגלום בו. למשל, במקרים בהם מדובר בפרסומים הנוגעים לאישי ציבור. חוק איסור לשון הרע...
קראו עוד
איזון בין חופש הביטוי לבין הזכות לשם טוב
לשון הרע הינה דבר אשר פרסומו עלול לפגוע, להשפיל או לבזות אדם אחר, כך קובע סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. חוק זה נחקק מתוך הבנה כי יש להגן על הפרטים מפני השמצתם בפומבי, וזאת משום שהדבר עלול לפגוע בשמם הטוב, ולגרום להם לנזק בלתי הפיך. הזכות לשם טוב הוכרה כזכות חוקתית בחוק...
קראו עוד
סעד כספי בגין לשון הרע - שיקולים
בתביעות אזרחיות אשר מוגשות לבית המשפט, התובע עותר למעשה לסעד (המכונה גם "תרופה"). סעד הינו למעשה עזרה או סיוע אשר בית המשפט נותן לבעל דין בגין עוולה שבוצעה כלפיו. במשפט אזרחי ישנם שני סוגי סעדים עיקריים - סעדים זמניים (הניתנים במהלך המשפט ומטרתם לשמר מצב קיים) וסעדים...
קראו עוד
ערעור על גובה פיצויים שנפסקו בגין לשון הרע
כאשר בית המשפט מטיל על אדם לשלם פיצוי לתובע הוא בעצם אומד את הנזק אשר נגרם לאחרון וקובע מהי מידת אחריותו של הנתבע לנזק זה. במסגרות נזיקיות מסוימות, המחוקק קבע כי בסמכותו של בית המשפט לפסוק גם פיצוי אשר אינו מצריך הוכחת נזק. דהיינו, עצם קביעת בית המשפט כי הנתבע אשם...
קראו ועד
גזענות כנגד אתיופים והוצאת לשון הרע
המונח "גזע" הינו ביטוי אשר מסווג אנשים למסגרת קבוצתית אשר לפרטים שבה ישנם מאפיינים משותפים כגון מראה חיצוני, מקום מוצא וכדומה. ביטויה המובהק של החלוקה הגזעית והשלכותיה הוא כמובן תורת הגזע הנאצית שהובילה בתקופת מלחמת העולם השנייה לרציחתם של מיליוני בני אדם. עם זאת,...
קראו עוד
צו עשה לפרסום התנצלות בגין הוצאת לשון הרע
חוק איסור לשון הרע אוסר על פרסום דברים שיש בהם כדי להוציא את דיבתו של פלוני (דברים אשר היו עלולים לגרום לאחרון לפגיעה, השפלה או ביזוי). אדם או ארגון אשר יפרסם לשון הרע עלול להימצא אחראי לנזק שנגרם וכתולדה מכך להיות מחויב בתשלום פיצויים לנפגע. יצוין כי לשון הרע הינו...
קראו עוד
לשון הרע בדיון בבית הדין לעבודה - האם פיצויים?
לשון הרע הינה ביטוי אשר מופיע כבר בכתבי הקודש ("לא תלך רכיל בעמיך", ויקרא, י"ט, ט"ז). פירושו של ביטוי זה, כפי שהוא מוגדר בחוק הישראלי כיום, הוא כי לשון הרע הינה דבר שפרסומו עלול "לפגוע, להשפיל או לבזות אדם". הגדרה רחבה זו יכולה לכלול פרסומים רבים. לכן, ישנם פרסומים...
קראו עוד
פרסום לשון הרע על איש דת - הגנת תום הלב
בימינו, התקשורת והמדיה הינם כלים אשר תורמים באופן בלתי מעורער לעיצוב דעת הקהל. לעיתים, כוחם הינו "כמעט בלעדי" וזאת הודות לעובדה כי כמות הפרסומים בתקשורת גדלה במיוחד עם כניסת האינטרנט לחיינו בעשור האחרון. לצד היתרונות שבחשיפת הציבור לכמויות עצומות של מידע המתחדש...
קראו עוד
פרסום ידיעה על בסיס מקור אנונימי בעיתון - האם תום לב?
עיתונים הינם פלטפורומות תקשורתיות, אשר במסגרת תפקידם כ"כלבי השמירה של הדמוקרטיה" הם עלולים להוציא את דיבתם של מושאי כתבותיהם ומאמריהם. כאשר כתב בעיתון מפרסם כתבה המכילה דברי לשון הרע, לעיתים הוא יוכל לטעון כי הדברים פורסמו בתום לב ועל כן הם נהנים מהגנה מפני תביעה....
קראו עוד
הוכחת אמת בפרסום בתביעת לשון הרע שהוגשה על ידי איש ציבור
אדם פרסם פרסום אשר יש בו כדי להוציא את דיבתו של אחר. במקרים מסוימים, סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מאפשר למפרסם להיבנות מטענת הגנת לשון הרע לפיה הפרסום הכיל דברי אמת, ועל כן הוא אינו חייב בפיצויים למושא הדברים (גם אם מדובר בלשון הרע). אם תוכח טענה זו, הפרסום יהיה ראוי...
קראו עוד