www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

עיתונות - לשון הרע

לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני אחרים ולעשות אותו למושא לבוז; לבזות אדם בשל מעשה שעשה; לפגוע בעבודתו של אדם; או לבזות אדם בשל דתו, מינו, מוצאו, גילו, העדפותיו המיניות. מתוך מתן חשיבות לזכות החוקתית לשם טוב, החוק אוסר על פרסומם של דברים כאלה אך כמובן שלא אוסר עליהם איסור מוחלט, מתוך ההכרה בחשיבותו של ערך חופש הביטוי שהוכר גם הוא כזכות יסוד על חוקית, בדומה לזכות לשם טוב.

החוק מגדיר בסעיף 2 שפרסום יכול שייעשה במגוון דרכים - בין אם ביצירת אומנות, בין אם בתקשורת הכתובה ובין אם בתקשורת שבעל פה. סעיף 11 לחוק מגדיר את אמצעי התקשורת בהם ניתן לפרסם דבר לשון הרע: טלוויזיה, רדיו ועיתונות. החוק מפנה להגדרתו של עיתון בפקודת העיתונות המנדטורית לפיה עיתון הוא דבר דפוס המביא חדשות.

סעיף 11 מרחיב גם את האחריות המוטלת בגין פרסום באמצעי תקשורת ולא מטיל אותה רק על האדם שהביא את הידיעה והביא לפרסומה. דהיינו, האחריות תוטל גם על: העורך ומי שקיבל את ההחלטה לפרסם את המידע; בית הדפוס שהוציא את העיתון לאור (במקרה שכלי התקשורת הוא עיתון); ואפילו הגורם שאחראי לאמצעי התקשורת (רק בתביעה האזרחית בגין עוולת לשון הרע) - למשל מנכ"ל ערוץ הטלוויזיה בו התפרסם הפרסום.

פרסום בעיתון של דבר לשון הרע הוא פרסום בכתב ולכן לכאורה אפשר שהוא יקים עילת תביעת לשון הרע. היות ועיתון הוא כלי תקשורתי נפוץ והשימוש בו רב, הוא מפרסם לא רק ידיעות חדשותיות המסקרות באופן אובייקטיבי גרידא את אירועי היום או השבוע. בעיתון מתפרסמים גם כתבות תחקיר וטורי דעה שפעמים רבות מתייחסים לאדם ספציפי. הדבר מעמיד את העיתון בסיכון גבוה יותר מכל גורם מפרסם אחר לפרסום דברי לשון הרע. במידה והדבר יקרה, ואכן אדם ייפגע מהפרסומים בעיתון, ייתכן ותוגש כנגד העיתון תביעת לשון הרע, לא רק כנגד המפרסם עצמו אלא גם את הגורמים הרלבנטיים בעיתון (עורך, בעל העיתון וכדומה). מכאן, שהסיכוי הסטטיסטי שיוגשו תביעות לשון הרע כנגד עיתון, גבוה.

המחוקק זיהה את הבעייתיות הפוטנציאלית והמעשית הגלומה בפרסומים בעיתונות וקבע הגנות שונות בחוק איסור לשון הרע. הגנות אלו יעמדו לצידם של עיתונאים ושל עיתונים ויאפשרו להם "להתחמק" מאחריות (בין אם אזרחית ובין אם פלילית) בגין פרסום שפרסמו והייתה בו לשון הרע. עם זאת, הם יזכו להגנות אלו אך ורק אם הם יצליחו להוכיח כי אכן עומדים בתנאיהן. ההגנות העיקריות:
  • פרסומים מותרים: אם יצליח עיתונאי להוכיח כי הפרסום שפרסם היה מותר לפי אחד מתתי הסעיפים המוגדרים בסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, יזכה להגנה גם אם יש בפרסום האמור משום לשון הרע.
  • הגנת אמת הפרסום: יש להוכיח כי הפרסום הוא אמת ויש עניין ציבורי בפרסום הכתוב בו - תנאי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע.
  • הגנת תום הלב: על העיתונאי להראות כי פרסם את הפרסום בתום לב, במסגרת אחד משניים עשר תתי הסעיפים של סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע. למשל: אם יראה כי הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות של אדם בתפקידו כאיש ציבור; או אם יראה כי הביע ביקורת מקצועית על יצירת אומנות כלשהו; וכיוצא באלו.
עצם קיומן של ההגנות אינו מעניק חסינות מוחלטת לעיתונאי. בכל מקרה, על העיתונאי מוטלת האחריות האתית המקצועית לבדוק את הפרסום מספר פעמים בטרם מחליט להפיץ אותו. עליו לבחון את כל ההשלכות האפשריות מהפרסום ולבדוק האם יש מי שעלול להיפגע ממנו, גם אם לא הוזכר בו באופן ישיר ומפורש. כחלק מחובותיו המקצועיות, העיתונאי נדרש לזהירות יתרה ועליו להיות "עם היד על הדופק".

מקרים בהם לשון הרע בעיתונות הגיעה לבחינת בית המשפט:

ת"א 160211-09 טאובר נגד הרוש: עיתון מקומי הציג מורה כאילו רימתה את בית הספר בו היא מועסקת במטרה לנסוע לחו"ל לזמן רב. בפרסום זה לא היה דבר וחצי דבר של אמת. המורה הגישה תביעת לשון הרע נגד המקומון. העיתונאי טען שהוא השתמש במידע שהגיע לו ממקורות חסויים ולא רצה לגלות מיהם. בית משפט השלום קבע שהעיתונאי לא הוכיח שדבריו אמיתיים. משמע, לא התקיימה הגנת אמת הפרסום (הקבועה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע). כמו כן, נקבע שלא עמדה לעיתונאי הגנת תום הלב ונקבע כי האחרון פרסם דבר שקר מבלי לנקוט באמצעים סבירים לבירור העניין.

ת"א 48982/04 לוק נגד עיתון ידיעות אחרונות בע"מ: העיתון לא פרסם את דבר זיכוי אדם שפורסם בגיליון קודם שהוא חשוד בעבירות ביטחוניות. כלומר, העיתון לא הכחיש או הבהיר לציבור הקוראים כי מה שנכתב בעבר נמצא כלא מבוסס. לפי סעיף 25א לחוק איסור לשון הרע, נקבע כי על העיתון לפרסם הודאה על הזיכוי באם הנפגע ביקש זאת.

לסיכום, על כתפי העיתונאי רובצת אחריות גדולה לפרסומיו. מכאן, אם פורסמה בעיתון כתבה עליך ולדעתך הייתה בה לשון הרע, מומלץ לפנות לעורך מתחום לשון הרע. הוא יבחן האם יש "קייס" לתביעה או שאפשר שהפרסום על אף שהוא פוגע עד מאוד, יחסה תחת מאחת מהגנות חוק איסור לשון הרע.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 3.25 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב
חוק איסור לשון הרע בבסיסו מהווה איזון בין שתי זכויות חוקתיות המוכרות כזכויות יסוד על חוקתיות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - חופש הביטוי והזכות לשם טוב. בהקשר של לשון הרע, המציאות המודרנית מעמידה את שתי הזכויות האלו בסתירה אחת למול השנייה. ברור שהגשמה מוחלטת...
קראו עוד
עיתונאי ותביעות לשון הרע
כתב מוערך כתב טור דעה באחד ממוספיו של עיתון יומי כלל ארצי המופץ בתפוצה רחבה והנקרא ביותר בארץ (מבחינה סטטיסטית). בטור זה, פרסם דברים שלכאורה בוצעו ע"י בני קהילה מסוימת והאחרונה טענה שהם שקריים ומשפילים אותה. האם יש מקום להגשת תביעת לשון הרע? כדי שיוכח שהתקיים לשון...
קראו עוד