www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

חופש הביטוי מול הזכות לשם טוב

חוק איסור לשון הרע בבסיסו מהווה איזון בין שתי זכויות חוקתיות המוכרות כזכויות יסוד על חוקתיות במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - חופש הביטוי והזכות לשם טוב. בהקשר של לשון הרע, המציאות המודרנית מעמידה את שתי הזכויות האלו בסתירה אחת למול השנייה. ברור שהגשמה מוחלטת של חופש הביטוי עלולה להביא לפגיעה בשמו הטוב של אדם ולהפך. לכן, במצב זה של התגוששות מתמדת בין הזכויות, יש לערוך איזון ביניהן בהתאם לנסיבות המקרה הקונקרטי העומד בפני בית המשפט, באופן זהיר ומדוקדק.

חופש הביטוי מהו?

חופש הביטוי הוא זכות חוקתית עילאית שנולדה עוד במאה הקודמת בארה"ב בפסקי דין מכוננים שונים. מטרת חופש הביטוי היא הבטחת שוק רעיונות חופשי, חשיפת הציבור למגוון הדעות האפשריות הקיימות ("זכות הציבור לדעת"), חשיפת האמת וגילויה על ידי "ניצחונה" על השקר, תחושת הגשמה עצמית של הדובר עצמו וכיוצא באלו. בישראל, ההכרה החוקתית הראשונה המרכזית בחופש הביטוי כזכות חוקתית על חוקית הייתה בשנת 1953 בבג"צ 73/53 חברת קול העם נגד שר הפנים. זכות זו הוכרה כחלק בלתי נפרד מכבוד האדם ואף זכתה לעיגון חוקתי בשנת 1992 בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

הזכות לשם טוב מהי?

האדם הוא יצור חברתי ופעמים רבות האופן שבו החברה רואה אותו הוא אחד הדברים החשובים לו ביותר, לצד קנייניו החומריים והרוחניים (ולעיתים אף יותר מהם), החיונית לו להתפתחותו במסגרת החברה. במסגרת זו, הפסיקה ובהמשך עיגונו במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו העניקו לזכות זו מעמד חוקתי עילאי כזכות בסיסית המוקנית לאדם.

כאמור לעיל, אלו 2 זכויות חשובות ביותר כשמאחוריהן עומד מטען ערכי רב. עם זאת, אין מדובר בזכויות אבסולוטיות אלא בזכויות יחסיות בלבד. כלומר, אי אפשר שחופש הביטוי תגבור לעולם על הזכות לשם טוב ולהיפך. מכיוון שאלו זכויות העומדות בניגוד האחת לשנייה, נדרשים אנו לאזן באופן ראוי בין השתיים בהתאם לנסיבות המקרה העומד בפנינו.

כידוע, הסקרנות הציבורית מאתגרת את התקשורת וגורמת לה לשאוף לספק אותה ובאופן הטוב ביותר. פעמים רבות יש בכך כדי לגרום לחוסר צדק ולפגיעה קשה בשמו הטוב של אדם. עם זאת, יש לזכור את יתרונותיה העצומים של התקשורת ככלי דמוקרטי אפקטיבי המהווה מנגנון פיקוח ובזמנים ובמקומות הראויים לאפשר גם השמעת ביטויים שאינם נוחים ואפילו הפוגעים באופן בוטה באדם, בעיקר בשמו הטוב אך גם באספקטים נוספים.

אם כך, כיצד נוצר האיזון בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב?

ראשית לכל, נוצר האיזון בחוק איסור לשון הרע. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול לבזות, להשפיל ולפגוע באדם אחר. החוק אוסר פרסומו של דבר שכזה בשל הפגיעה הגלומה בו באדם אחר. אך, האיסור אינו גורף ומוחלט ולצידו, התיר המחוקק פרסומים מסוימים כרצויים על אף פוטנציאל הפגיעה שקיים בהם. החוק מעניק הגנות לפרסומים שכאלו כמו הגנת תום הלב, הגנת אמת הפרסום, הגנת פרסומים מותרים. הגנות אלו מקפלות בתוכן נקודות איזון שונות שהמחוקק רואה אותן לראויות ביותר ביחס למצבים שונים.

בנוסף לאיזון שביצעה הכנסת בחקיקת חוק איסור לשון הרע, בית המשפט אף הוא עורך איזונים בין זכויות אלו בכל מקרה שנדון בפניו (בהתאם לנסיבותיו, בהתחשב במסלול שהתווה המחוקק, וב"ניסיון החיים והשכל הישר"). בעבר, הרוח אשר עלתה מבית המשפט הייתה שבמלאכת האיזון בין חופש הביטוי והזכות לשם טוב יש להבין כי אלו שתי זכויות שמעמדן זהה ואין להעדיף אחת על פני השנייה מבחינת חשיבותה כזכות חוקתית.
 
עם השנים, ניכרה בבית המשפט מגמה ברורה של הזזת נקודת האיזון לעבר העדפה ברורה של חופש הביטוי. הדבר איננו מובן מאליו. המחלוקת בקרב השופטים בולטת בעיקר בדיון נוסף 9/77 חברת החשמל נגד עיתון הארץ: דעת הרוב, מפי השופט לנדוי, גרסה כי נדרש איזון אופקי בין הזכויות וכי ראוי שהזכות לשם טוב תגבור לרוב כי היא זכות חיובית (אקטיבית) לעומת חופש הביטוי שהוא חירות שלילית (המחייבת את המדינה להימנע מלהתערב בביטוי). דעת המיעוט, אשר הובעה על ידי השופט שמגר, גרסה כי חופש הביטוי היא זכות במעמד גבוה יותר מזה של הזכות לשם טוב ושנדרשת עריכת איזון אנכי בין הזכויות כשחופש הביטוי יזכה לעדיפות ולמעמד בכורה.

מאוחר יותר, ב-1992, חקיקת חוקי היסוד עיגנה את שתי הזכויות הנ"ל כזכויות חוקתיות שוות מעמד (לא באופן פורמאלי מפורש אך באופן משתמע). עם זאת, נראה שהמגמה עדיין היא להרחיב את ההגנה המוענקת לחופש הביטוי.

האיזון הראוי

בערעור אזרחי 687/99 רינת נגד רום, קבע בית המשפט העליון כי נקודת האיזון הראויה היא זו אשר מגשימה את ערך כבוד האדם. ערך זה הוא המקור אשר ממנו נובעות הן חופש הביטוי והן הזכות לשם טוב. לכן, על השופט היושב בדין, אשר עוסק במלאכת איזון הזכויות, לראות לנגד עיניו את ערך כבוד האדם ולהעדיף באותו מקרה ספציפי את הזכות אשר מגשימה אותו.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.4 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 10)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
עיתונות - לשון הרע
לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול: להשפיל אדם בעיני אחרים ולעשות אותו למושא לבוז; לבזות אדם בשל מעשה שעשה; לפגוע בעבודתו של אדם; או לבזות אדם בשל דתו, מינו, מוצאו, גילו, העדפותיו המיניות. מתוך מתן חשיבות לזכות החוקתית לשם טוב, החוק אוסר על...
קראו עוד
עיתונאי ותביעות לשון הרע
כתב מוערך כתב טור דעה באחד ממוספיו של עיתון יומי כלל ארצי המופץ בתפוצה רחבה והנקרא ביותר בארץ (מבחינה סטטיסטית). בטור זה, פרסם דברים שלכאורה בוצעו ע"י בני קהילה מסוימת והאחרונה טענה שהם שקריים ומשפילים אותה. האם יש מקום להגשת תביעת לשון הרע? כדי שיוכח שהתקיים לשון...
קראו עוד