www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

עמוד ראשי > פגיעה בפרטיות: מתי אפשר לקבל פיצויים? > פגיעה בפרטיות עקב חקירה סמויה של ביטוח לאומי

פגיעה בפרטיות עקב חקירה סמויה של ביטוח לאומי

חוקר מטעם ביטוח לאומי, הגיע אל ביתה של נכה, והסריט אותה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, כדי להציג את הסרטון בפני הוועדה רפואית. האם מדובר בפגיעה בפרטיות?

התובעת פנתה אל בית משפט השלום בראשון לציון, והגישה תביעה נזיקית וכספית בסך של 163,400 שקלים נגד המוסד לביטוח לאומי, בגין רשלנותו ופגיעה בפרטיותה על ידי נציג מטעם המוסד שנשלח לערוך עליה חקירה סמויה בביתה.

התובעת, ילידת 1965, הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בעקבות אירוע מוחי והחל משנת 2010, שולמו לה קצבאות נכות כללית וקצבאות בגין שירותים מיוחדים, כשבגין קצבת השר"מ, הוכרה כזכאית לשיעור של 50%, כנכה תלויה בביצוע רוב פעולות היומיום. לאחר זמן קצר, קיבל ביטוח לאומי מידע מודיעיני, שלפיו התובעת מקבלת נכות כללית ושר"מ ומתפקדת כרגיל. בשל הספק שהתעורר ביחס למצבה הרפואי והתפקודי של התובעת, כתוצאה מהמידע המודיעיני, בוצעה באפריל 2011 חקירה סמויה בביתה.

החוקר הציג עצמו כמתווך דירות

לביתה של התובעת הגיע נציג מטעם ביטוח לאומי, שהיה מתלמד באותה תקופה ועדיין לא קיבל הסמכה להיות חוקר. הנציג הציג עצמו כמתווך דירות, נכנס לביתה ללא ידיעתה וללא הסכמתה, הסריט אותה ואת מעשיה בתוך ביתה. אל הנציג התלווה מי שהיה חוקר בביטוח לאומי באותה תקופה, אך הוא עזב את המקום עוד בטרם נוצר קשר בין הנציג לתובעת והמתין לו עד לאחר שסיים להסריט את התובעת.

התובעת טענה כי מסרה לנציג שאינה מוכרת את הדירה. ובתחילה לא התירה לו להיכנס לביתה, אך מאחר שביקש ממנה כוס מים, פנתה לתת לו ובאותה עת נכנס, ומכאן שוחחו ביניהם ונוהל ביניהם דין ודברים, כשבמהלך אותה עת הוא צילם אותה ללא ידיעתה. הנציג לא הכחיש את הדברים.

לטענת ביטוח לאומי, משלא מנעה התובעת את כניסתו לביתה הרי שלמעשה נעתרה לבקשת החוקר והתירה לו מרצונה להיכנס והוא שהה בביתה דקות ארוכות בהסכמתה. משכך הכניסה לא נעשתה בכוח והתובעת לא התנגדה לכניסת הנציג, שהייתה במסגרת הסמכות המוקנית בהתאם לחוק הביטוח לאומי. בסופו של יום נקבע בפסק הדין בבית דין לעבודה כי ביטוח לאומי לא יכול לעשות שימוש בקלטת שצולמה בביתה של התובעת תוך פגיעה בפרטיותה, שלא כדין.

פגיעה בפרטיות בביתה של התובעת

התובעת טענה כי כתוצאה מפעולותיו של ביטוח לאומי, הוא חב כלפיה בנזיקין על פי פקודת הנזיקין ולהפרת חוק הגנת הפרטיות. מאחר שהפר כלפיה את חובות הזהירות המונחות עליו בכך ששלח חוקר לא מוסמך לבצע חקירה תוך פגיעה בפרטיותה, בין היתר מבלי שקדמה לכך כל פעולת חקירה שאינה פוגעת בפרטיותה, תוך חריגה מסמכות הקבועה בחוק, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות תוך פגיעה בפרטיותה בביתה, ולא נהג כפי שכל מוסד ממשלתי סביר היה נוהג בנסיבות העניין, פגע בכבודה והפר את זכויותיה החוקיות מבלי להפעיל שיקול דעת כדין.

הנתבע לא הכחיש את טענות התובעת. וטען כי משקיים חשד לחוסר הלימה בין תלונות המבוטח בדבר מצבו הרפואי או התפקודי, הקנה לו המחוקק סמכות, וזוהי גם חובתו לבחון בחקירה גלויה או סמויה, מתוך מטרה לשלול אפשרות של מצג שאינו משקף את מצבו האמיתי של המבוטח. ואף כאשר קיימת קלטת וידיאו בידי הועדה הרפואית היא רשאית להסתמך על המצולם בה.

בית משפט: יש לשמור על כבודו ופרטיותו של הנבדק 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי יש לדחות את טענות ביטוח לאומי, שלפיהן, מרגע שהוא עושה שימוש בסמכות המוקנית לו על פי סעיף 383 (א) לחוק הביטוח הלאומי, כדי לקבוע כי אין התרשלות, וגם אם יש צורך לבצע חקירה כדי לצפות בתפקוד יומיומי של הנכה, ובמקרים המתאימים יש גם לשקול ביצוע חקירה סמויה, גם אז יש להפעיל שיקול דעת ומאמץ לשמור על כבודו ופרטיותו של הנבדק הנוגע דבר.

במקרה זה, לא נשקלה כלל אפשרות של תיעוד התובעת בחקירה גלויה, לא ננקטו כל אמצעי זהירות, לא נעשתה כל בחינה של אפשרויות צילום שלא בחקירה סמויה, ולא נעשתה בחינה שמא ניתן לבצע חקירה סמויה ברשות הרבים במקום להיכנס לביתה של התובעת בדרך של תחבולה.

בסופו של דבר השתכנע בית המשפט כי נגרמה לתובעת טלטלה נפשית מהעובדה שצולמה וחדרו לפרטיותה בביתה, לפחות לפרק זמן מסוים, ולכל הפחות עד שהוסדרו הדברים בבית הדין לעבודה. בנסיבות העניין, נגרמה לה עוגמת נפש. על כן חייב את המוסד לביטוח לאומי לפצות את התובעת בסך של 36,000 שקלים, בגין הנזק שנגרם לה. בצירוף, שכר טרחת עורך דין בסך 8,430 שקלים, והוצאות משפט בסך 6,500 שקלים. 

ת"א 28846-08-15
 

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
פגיעה בפרטיות עקב חשיפת מידע כלכלי בהליך משפטי
הזכות לפרטיות היא זכות טבעית של כל אדם למרחב פרטי פיזי ווירטואלי הנתון לשליטתו, לצורך מידת החשיפה בהתאם לרצונו. זכות זו נובעת מתוך ההכרה כי ישנם תחומים שלא אמורים להיות ברשות הרבים ללא מתן הסכמה המפורשת. כך לדוגמה, מידע הנוגע למצבו הפיננסי של אדם, כמו חשבונות בנק,...
קראו עוד
פגיעה בפרטיות עקב שידור חי באינטרנט
דוגמנית מפורסמת שהצטלמה לסרטון פרסומת לטלפון סלולרי, פנתה אל בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, והגישה תביעה נגד חברת התקשורת שערכה את הסרטון, בגין הפרת התחייבות חוזית ופגיעה בפרטיות, זאת בשל הקרנת הפרסומת בקולנוע בניגוד למוסכם, וכן בנוגע להעברת יום הצילומים עצמו...
קראו עוד
פגיעה בפרטיות בהליכי גירושין, מתי תוגש תביעת פיצויים?
התובע פנה אל בית משפט השלום בפתח תקווה והגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות נגד תחקירנית טלוויזיה שהיא חברה קרובה של אשתו לשעבר, בטענה כי התחקירנית כינתה אותו סרבן גט תוך הפעלת לחץ חברתי רב ופגעה בפרטיותו בחשיפת הליכי הגירושין שהתנהלו בדלתיים...
קראו עוד
פגיעה בפרטיות עקב מסירת מידע חסוי של מטופל
האם מסירת מכתב, הכולל מידע חסוי ואישי של מטופל לצד שאינו גורם טיפולי, מהווה פרסום מידתי הפוגע במידה הנדרשת בזכותו החוקתית של המטופל לפרטיות? התובע פנה אל בית משפט השלום בחיפה והגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד עובד סוציאלי בגין הפרת חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת...
קראו עוד
פגיעה בפרטיות עקב הצבת מצלמות בשטח בית משותף
הזכות לפרטיות הוכרה הן כזכות חוקתית והן בסעיף 2 בחוק הגנת הפרטיות, ואף נקבע כי צילום אדם ברשות היחיד ופרסום תמונתו ברבים באופן העלול להשפילו מהווים פגיעה בפרטיות. כאשר מדובר בהצבת מצלמות בשטח בית משותף, נקבע לא פעם בפסיקת המפקחים על בתים משותפים, כי התקנת מצלמות...
קראו עוד
פגיעה בפרטיות עקב הפצת סרטון ללא רשות המצולם
אדם המפיץ תמונות או סרטונים אינטימיים ללא רשות המצולם, באמצעות וואטסאפ, פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם או בכל דרך אחרת, צפוי לעמוד לדין בהליך הפלילי בגין פגיעה בפרטיות והטרדה מינית. החוק קובע עונש של עד חמש שנות מאסר למפרסם תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקד במיניותו,...
קראו עוד