www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

עונש הרתעתי לשון הרע

חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע בסעיף 1 לו כפרסום אמירה כלשהי שעלול להשפיל אדם, לפגוע במקצועו, לשים אותו לבוז וללעג בעיני הבריות, לפגוע בו בשל דתו, גילו, מוצאו, מינו וכדומה. סעיף 2 לחוק מגדיר את הפרסום בצורה מרחיבה ביותר. פרסום לשון הרע יכול שיהיה בכתב, בצליל, בציור, בתמונה או בעל פה. כמו כן, החוק מגדיר בסעיפים 6 ו-7, כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית ויכול שתהא עוולה נזיקית.

חוק איסור לשון הרע נחקק בשנת 1965. מטרת חקיקתו הייתה להגן על השם הטוב של האדם. הזכות לשם טוב היא זכות יסוד חוקתית המוכרת במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כנגזרת של זכות האדם לכבוד. לאור חשיבותה הרבה של זכות זו, המחוקק ראה צורך לאסור על פרסום דברים שיכולים לפגוע בה (שנאמר - "טוב שם טוב משמן טוב"). אולם, לאור העובדה שקיימת אפשרות שבמקרים רבים זכות זו תתנגש עם זכות יסוד חשובה אחרת - חופש הביטוי - המחוקק הבין כי לא יהיה ניתן להגביל את כל הפרסומים הקיימים.

לכן, נחקק חוק איסור לשון הרע אשר לצד היותו מגביל פרסומים רבים שיש בהם לשון הרע וביכולתם לפגוע בשמו הטוב של האדם, מאפשר גם פרסומם של פרסומים שכאלו (במקרים מסוימים). כך איזן המחוקק בין 2 זכויות יסוד חשובות.

פיצויים ללא הוכחת נזק

לאור החשיבות הרבה לזכות לשם הטוב, אפשר המחוקק לבית המשפט (בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע), להורות לנתבע במשפט אזרחי או לנאשם במשפט פלילי, לשלם פיצויים לתובע ללא הוכחת נזק. למעשה, מספיק שיוכיח התובע כי מדובר בפרסום שיש בו לשון הרע (הדבר ייבחן על ידי בית המשפט לפי מבחן האדם הסביר), ולא נדרש להוכיח דבר מעבר. אין צורך כי יוכיח שנגרם לו כל נזק מהפרסום המדובר.

בית המשפט מוסמך לפסוק לטובת התובע 50,000 ₪ ואם יוכיח כי המפרסם עשה את הפרסום מתוך כוונה לפגוע, בית המשפט רשאי לפסוק עד 100,000 ₪ פיצוי. פיצוי ללא הוכחת נזק הוא בגדר עונש הרתעתי אשר המחוקק מצא כראוי ונכון בנסיבות חקיקת חוק איסור לשון הרע. בעצם, אפשר להגיד כי מטרתו של הפיצוי היא משולשת:
  • להשיב את הנפגע למצב שבו היה בטרם פרסום דבר לשון הרע.
  • שמירה והגנה על הזכות לשם טוב (לאור החשיבות הרבה שניתנה לה): שיקום מעמדו של הנפגע, והצהרה כי שמו הטוב נפגע שלא לצורך.
  • הרתעת הציבור מפני פרסום דבר לשון הרע שלא לצורך. על מטרה זו נעמוד כעת.
     
אחת מתכליותיו העיקריות של המשפט היא הכוונת התנהגות. הכנסת, היא המחוקקת, שואפת לקיים חברה דמוקרטית תקינה אשר מצייתת לחוק דרך קבע. לצורך כך, היא נדרשת "להכווין" את האזרחים כיצד עליהם לפעול בכדי להגיע למטרה זו. אחת מהדרכים המקובלות לצורך כך היא קביעת מערכת חקיקה מפורטת ועניפה, הקובעת איסורים שונים וסנקציות אשר יוטלו בגין הפרתם של אותם איסורים. כך, המחוקק יוצר למעשה הרתעה אשר גורמת לאזרחי המדינה לשקול את שיקוליהם באם "כדאי" להם לפעול בניגוד לחוק.

מהי משמעות ההרתעה בחוק איסור לשון הרע?

מטרת האיסורים והעונשים הקבועים בחוק איסור לשון הרע היא מטרה חברתית הרתעתית. בבסיסה של מערכת ההרתעה בהקשר של לשון הרע עומדת התפיסה, כי על אדם לחשוב פעמיים בטרם הוא מפרסם דבר שיש בו פוטנציאל פגיעה בשמו הטוב של אדם אחר. הטלת תשלום פיצויים, מבלי שהתובע נדרש להוכיח כי נגרם לו כל נזק, וקביעתה של לשון הרע כעבירה שבגינה יוטל עונש מאסר, מהווים אפוא כלים אשר יוצרים הרתעה. זו הרתעה כפולה:
  1. הרתעה למפרסם עצמו - מכונה גם "הרתעה ספציפית": יש להניח כי לאחר שיקבל עונש כבד (בין אם תשלום פיצויים ובין אם תקופת מאסר), המפרסם לא יפרסם פרסום שכזה שוב או לפחות יחשוב היטב ויבדוק את שעתיד לפרסם לפני שיעשה זאת בפועל.
  2. הרתעה למפרסמים פוטנציאליים - מכונה גם "הרתעה כללית": יש להניח כי מפרסמים פוטנציאליים שיראו את העונש החמור המוטל בגין פרסום דבר לשון הרע, ייזהרו בעצמם.
בעצם, על ידי ההרתעה שתיווצר, יש לקוות כי יפחת פרסומם של דברי לשון הרע. כך, בטווח הרחוק, נראה את הצלחת המחוקק בכך שהכווין את התנהגות הציבור: או שיימנעו כליל מפרסום דבר לשון הרע; או שלכל הפחות יבחנו כל פרסום שבע פעמים בטרם יוציאו אותו לגורמי התקשורת (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט וכדומה).

סיכונים ביצירת הרתעה בנושא לשון הרע:
  • הרתעת חסר: אפשר שהעונשים הקבועים בחוק איסור לשון הרע הם קלים מדי ולא ירתיעו מפרסמים. המפרסמים יעשו מאזן רווח והפסד בפרסום הדבר ויראו כי בסיכום הכולל העונש לו הם צפויים, "משתלם להם" לפרסם את הפרסום בכל זאת.
  • הרתעת יתר: הרתעה חמורה מדי אשר תביא מפרסמים שלא לפרסם פרסומים שיש בהם פוטנציאל קלוש ביותר ללשון הרע, מחשש כי יוטל עליהם עונש. כך, אפשר שמידע אשר ראוי וצריך להביאו לידיעת הציבור לא יובא בפניו וכך תיפגע זכות הציבור לדעת, ובמובן רחב יותר גם חופש הביטוי.
     

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.25 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 40)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע על עובד ציבור, מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
עובד ציבור יכול במקרים מסוימים להיות חסין מפני הגשת תביעה נגדו בגין לשון הרע, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב, במסגרת מילוי תפקידו כעובד ציבור, ולא מתוך כוונה לפגוע.  סעיף 7א לפקודת הנזיקין עוסק בחסינות עובדי ציבור, וקובע כי לא תוגש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה...
קראו עוד
פרסי קמצן, רומני גנב, אתיופי מסריח, מרוקאי סכין, כמה פיצויים קיבלו בגין לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אוסר לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. ביטויים גזעניים ופוגעניים כמו: "פרסי קמצן", "רומני גנב", "אתיופי מסריח", "מרוקאי סכין" עלולים להוות בנסיבות מסוימות עילה להגשת תביעה אזרחית בגין עוולת לשון הרע. הפסיקה...
קראו עוד
לשון הרע נטל ההוכחה, כיצד ניתן להוכיח הוצאת דיבה?
אדם החש עצמו נפגע מביטויים או אמרות שהופנו כלפיו, בכתב, בדפוס או בעל פה, רשאי לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה אזרחית בעילת לשון הרע, אולם נטל ההוכחה כי אכן מדובר בפרסום לשון הרע מוטל על התובע. כדי להוכיח הוצאת דיבה, בוחן בשלב הראשון בית המשפט את השאלה אם הביטוי...
קראו עוד
עורך דין לשון הרע, מדוע חשוב להשתמש בשירותי עו"ד בתביעת הוצאת דיבה?
אדם שנפגע ממסר שהופנה כלפיו, אשר נכתב בפוסט בפייסבוק, שנאמר בשיחת רכילות בין חברים, או התפרסם בכל צורה אחרת, רשאי בתנאים מסוימים להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם בעילת הוצאת דיבה, ולדרוש ממנו לשלם פיצויים גם ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה נגד המפרסם...
קראו עוד
תלונת שווא במשטרה: מתי תלונה במשטרה מהווה לשון הרע?
תלונה במשטרה יכולה להקים עילה לתביעת לשון הרע, כאשר מדובר בתלונת שווא, אשר עלולה לגרום נזק רב לאדם על לא עוול בכפו. כדי לקבוע האם יש בהגשת התלונה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, יש לבחון האם בוצע פרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק. בשלב הבא יש לבחון אם הפרסום מהווה לשון הרע...
קראו עוד
לשון הרע סכסוכי שכנים: כיצד ניתן לתבוע פיצויים?
סכסוכי שכנים עלולים להיווצר עקב רעש, לכלוך, גידול חיות מחמד, השתלטות על רכוש משותף כמו מחסן או גג בבניין ועוד. חילופי דברים פוגעניים, לרבות קללות וגידופים בין שכנים, אינם מהווים לשון הרע כל עוד נאמרו בארבע עיניים, אולם אם אחד הצדדים הפיץ את הדבר בקרב יתר השכנים, על...
קראו עוד
לשון הרע נגד מורה: מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין, או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, כאשר הפרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי. סעיף 13 עוסק במקרים שבהם אין כלל עילה...
קראו עוד
פיצויים בגין לשון הרע - שיקולים
חוק איסור לשון הרע מקים 2 מסלולי תביעה אפשריים בגין פרסום לשון הרע: תביעה נזיקית: סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית. לאור זאת, בית המשפט יכול לפסוק בגינה פיצויים ולחייב את הנתבע (לפי סעיף 7א לאותו חוק) לפצות את התובע בסכום של עד 50,000 ₪ מבלי שהתובע...
קראו עוד
לשון הרע בכוונה לפגוע – מה המשמעות?
חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה היא פרסום שעלול להשפיל ולבזות אדם בפני הבריות, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. סעיף 6 לחוק קובע עונש של עד שנת מאסר בהליך הפלילי לאדם שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לאחר שהוכח כי הפרסום המדובר הוא אכן דבר לשון הרע,...
קראו עוד
לשון הרע נגד חברה או עסק תאגיד
תכליתו של חוק איסור לשון הרע היא לאזן בין הזכויות המתנגשות בפרסום דברים העולים לכדי לשון הרע לבין הזכות לשם טוב של אדם, שיכול להיות יחיד או תאגיד, אשר נפגע מן הפרסום לבין הזכות לחופש הביטוי. החוק אוסר על הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר לנפגע עומדת הזכות להגיש תביעה כספית...
קראו עוד
לשון הרע בשיחת טלפון על ספיקר - מתי תוגש תביעה?
חוק איסור לשון הרע נועד להגן כבוד האדם, על ידי איסור פרסום ידיעות שקריות או אמתיות בפומבי, שעשויות לפגוע בשם הטוב. הוצאת לשון הרע יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ובדרכים שונות, וגם בשיחת טלפון, כאשר המכשיר נמצא על מצב ספיקר, ואנשים נוספים היו עדים לשיחה ושמעו את הדברים...
קראו עוד
לשון הרע ראיות: אילו ראיות יכולות לשמש בתביעה על הוצאת דיבה?
חוק לשון הרע קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בעילת לשון הרע, אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה והפרטים נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר את הבאת ראיה או חקירת עד. ההלכה...
קראו עוד
התיישנות תביעת לשון הרע
התיישנות היא סיטואציה שבה אדם שקיימת לזכותו עילת תביעה כלפי אחר, לא יוכל להעלות את טענתו ולקבל בגינה סעד. זאת, על אף שמבחינה מהותית טענתו הייתה לכאורה נכונה וראויה. הסיבה לכך היא העובדה שמרגע הולדת עילת התביעה, ועד לרגע שבו התובע הגיש את התביעה, עבר יותר מדי זמן....
קראו עוד
לשון הרע חולה נפש: האם הביטוי "חולה נפש" מהווה עילה להגשת תביעה?
המבחן האם בפרסום המכנה אדם "חולה נפש" יש לשון הרע או לאו, הוא מבחן האדם הסביר בהתאם לנסיבות המקרה. במקרים שבהם היה גידוף הדדי או שהוטחו דברים לא ראויים בין אדם לחברו, הוחלט כי צריך להיות גבול למה שיש להביא בפני בית המשפט. ואף נקבע לא פעם, כי לא כל ריב מילולי, קללות או...
קראו עוד
לשון הרע בין בני זוג – באילו מקרים תוגש תביעה?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולהכתים את אישיותו בעיני הזולת, ואף לפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. כדי לקבוע אם הפרסום מהווה לשון הרע, על בית המשפט לבחון באופן אובייקטיבי ובהתאם לנסיבות חיצוניות, ואף לברר האם עומדת...
קראו עוד
לשון הרע רכילות – מתי רכילות נחשבת להוצאת דיבה?
ההלכה היהודית אוסרת על הוצאת לשון הרע, שהיא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של האדם, וכוללת כל דיבור פוגעני ומעליב על יחיד או על רבים. מקור האיסור הוא בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: "לא תלך רכיל בעמיך". הצירוף ללכת רכיל משמש בסיס להגדרה ההלכתית של איסור לשון הרע, כלומר,...
קראו עוד
לשון הרע הטרדה מינית, מה סיכויי התביעה?
אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה על הטרדה מינית, או שפורסם באמצעי תקשורת וברשתות חברתיות, כי היה מעורב בביצוע עבירת מין, בעוד שלא היו דברים מעולם, יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, בטענה כי כתוצאה מהפרסום נגרם לו נזק ממשי ושמו הטוב נפגע. הזמר...
קראו עוד
לשון הרע כעבירה פלילית, כדאי להגיש קובלנה פלילת?
חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. למעשה, סעיף 6 מציב מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימות כולם יחדיו, תתקיים העבירה של לשון הרע. התנאים: "המפרסם לשון הרע": מדובר בבחינה כפולה - האם דובר בפרסום והאם דובר...
קראו עוד
התנצלות בעקבות לשון הרע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע אותו בשל אחת מהנסיבות המוזכרות בסעיף. הפרסום יכול שייעשה במגוון דרכים אפשריות (בעל פה, בציור, בצליל, בתמונה, בכתב וכדומה). הגורם אשר בוחן אם הייתה לשון הרע בפרסום מסוים הוא בית...
קראו עוד
נזק ממוני ונזק לא ממוני בתביעות לשון הרע
סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר נזק כאובדן של חיים, נוחות, נכס, רווחה פיזית, שם טוב וכדומה. הגדרה זו הינה הגדרה רחבה הכוללת בחובה נזקים משני המינים - הן נזקים ממוניים והן נזקים לא ממוניים. במסגרת תביעות לשון הרע, התובע רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק עבורו פיצויים. פיצויים...
קראו עוד
סעדים זמניים בתביעות לשון הרע
בעגה המשפטית, כשמדובר על סעד או תרופה (באנגלית remedy), מתכוונים לעזרה שאפשר לכנותה גם "מענק" אשר נותן בית המשפט לבעל דין כלשהו במשפט אזרחי. בתחומי המשפט האזרחי, מוכרים מספר סעדים מרכזיים (כגון אכיפה, ביטול והשבה, פיצויים, מניעה, הצהרה). מהו סעד זמני? סעד זמני הוא סעד...
קראו עוד
פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע
ככלל, פיצויים הם סכום כסף שבית המשפט קובע כי על נתבע לשלם לתובע כדי לפצותו על נזק שנגרם לו. נזק מוגדר באופן מרחיב בפקודת הנזיקין וכולל מגוון תופעות (כאב, נזק כלכלי, סבל, עוגמת נפש וכדומה). כדי לזכות בתשלום הפיצויים נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הנתבע ובין הנזק שנגרם...
קראו עוד