www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע

ככלל, פיצויים הם סכום כסף שבית המשפט קובע כי על נתבע לשלם לתובע כדי לפצותו על נזק שנגרם לו. נזק מוגדר באופן מרחיב בפקודת הנזיקין וכולל מגוון תופעות (כאב, נזק כלכלי, סבל, עוגמת נפש וכדומה). כדי לזכות בתשלום הפיצויים נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הנתבע ובין הנזק שנגרם לתובע, או במילים אחרות שהמעשה הספציפי שביצע הנתבע הוא שגרם לנזק לנפגע. למרות הדרישה להוכחת נזק, לעיתים המחוקק מאפשר לבית המשפט להעניק לתובע פיצויים, מבלי שיידרש להוכיח שנגרם לו כל נזק.

כך קרה במספר חוקים שונים וביניהם חוק איסור לשון הרע (תיקון מספר 6). ב-1998 הוסיף בית המחוקקים לחוק איסור לשון הרע את סעיף 7א, ולפיו אם אדם מורשע בעבירה, או נמצא אחראי לביצוע עוולה נזיקית לפי חוק איסור הרע, בית המשפט יכול לחייב אותו לפצות את הנפגע בסכום של עד 50,000 ₪, ומבלי שידרוש מהנפגע להוכיח שנגרם לו נזק כלשהו. הסעיף קובע בתת סעיף (ג) כי אם יוכח שהפוגע התכוון לפגוע בנתבע בפרסמו את דבר לשון הרע, בית המשפט יכול לחייב את הנתבע לפצות אותו בסכום של עד 100,000 ₪, מבלי שנדרשת כל הוכחת נזק.

אם כך, כיצד יפסוק בית המשפט פיצויים בתביעת לשון הרע במקרה כזה?

בית המשפט יבחן האם בפרסום כלשהו אכן היה דבר לשון הרע. הדבר ייעשה על ידי בחינת 2 המבחנים שמציב חוק איסור לשון הרע:
  • סעיף 1: על התובע להוכיח כי הפרסום היה עלול להשפיל אותו, לבזות אותו או לפגוע בו. בית המשפט בוחן את עילת התביעה לפי מבחן האדם הסביר. דהיינו, בית המשפט בוחן כיצד החברה רואה את הפרסום ולא כיצד הוא נתפס על ידי האדם הקונקרטי אליו התייחס אותו פרסום.
  • סעיף 2: התובע צריך להוכיח כי אכן מדובר בפרסום. הגדרת הפרסום לצורך חוק איסור לשון הרע הינה רחבה מאוד (פרסום יכול להיות, על פי החוק, בעל פה, בכתב, בצליל וכדומה). כל שנדרש הוא שאותו פרסום יגיע לאדם שלישי שאינו מושא הפרסום.
במידה והתובע מצליח להוכיח כי אכן מדובר בפרסום אשר עלה כדי לשון הרע, הוא רשאי להגיש תביעה לפיצויים בשני מישורים. עם הוכחת נזק, בגין נזק ממשי שנגרם לו בעקבות הפרסום (לדוגמא, אובדן פרנסה), וללא הוכחת נזק, בגין עוגמת הנפש שנגרמה בשל הפרסום (לדוגמא, עוגמת הנפש שנגרמה לפלוני בשל הצגתו כשקרן וגנב ברבים).

תובע אשר עותר לפיצויים בגין נזק אשר נגרם לו צריך להוכיח ששמו הטוב נפגע בשל הפרסום. חשוב להדגיש כי אין זו משימה פשוטה. ניתן להוכיח זאת, למשל, על ידי פניה לאנשים שונים אשר נחשפו לאותו פרסום, ולבקש שיעידו כי דעתם על התובע השתנתה בעקבות אותו פרסום. כמו כן, התובע ידרש להוכיח כי נגרמו לו סבל ועוגמת נפש. בהנחה שאכן יצליח התובע לעמוד בנטל זה, בית המשפט יידרש לאמוד את הנזק ולכמת אותו לכדי סכום נומינלי. בית המשפט ישקול את מכלול הראיות שהוצגו לו (הן על ידי התובע והן על ידי הנתבע).

בית המשפט רשאי לפסוק גם פיצויים ללא הוכחת נזק. לעיתים, העדת עדים רבים אינה מעשית וזאת משום שהינה קשה לביצוע בפועל. לדוגמא, אין זה יעיל שתובע יביא לעדות את כל מי שראה משדר הטלוויזיה בו הוכפש שמו - הן מבחינת משאביו של בית המשפט והן מבחינת משאביו של התובע עצמו. לעיתים, מתחשבים גם בעובדה כי נגרמה לתובע פגיעה כה קשה ולא רוצים להעמידו במצב הלא נעים בו יאלץ להעיד על כך על דוכן העדים בבית המשפט. סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, נותן לבית המשפט אפשרות להחליט שאינו מחייב את התובע בהוכחת נזק, ולפסוק פיצויים לטובת התובע (למשל אחרי שיבחן את התנהגות הצדדים לאחר הפצת הפרסום הפוגע).

מדוע נחקק סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע?

הסעיף בעצם מרחיב את סמכותו של בית המשפט ומעניק לו שיקול דעת (כמעט בלתי מוגבל) להכריע האם להעניק פיצויים לתובע בתביעת לשון הרע. ככלל, כחלק משיטת האיזונים והבלמים במסגרת הפרדת הרשויות במדינת ישראל, המחוקק מגביל את כוחו של בית המשפט, ואילו פה במקרה של פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק הוא מעניק לשופט כוח רב מאוד, עד כדי כמעט בלתי מוגבל. כמובן שכוח זה הוא רק במסגרת פסיקת פיצויים ללא הוכחת נזק, כפוף לביקורת ומצוי בחוקים מסוימים אשר מגדירים זאת במפורש כמו חוק עוולות מסחריות (סעיף 13(א)), החוק למניעת הטרדה מינית (סעיף 6(ב)), חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (סעיף 10(א)(1)) ועוד.

במקרה של לשון הרע, המחוקק העניק את הכוח לבית המשפט במטרה להרתיע אנשים מלפרסם דברי לשון הרע ולפגוע בשמו הטוב של אדם. המטרה היא לגרום למפרסם לחשוב פעמיים בטרם הוא מפרסם דבר שיש אפשרות כי יתפרש כדבר לשון הרע. הפגיעה בשם הטוב היא לעיתים חמורה ביותר, עוד יותר מאשר פגיעות אחרות. שיקום שם טוב לאחר שנפגע הוא קשה מאוד, ואורך זמן רב, לעיתים שנים רבות וארוכות.

כיצד יכריע בית המשפט מה גובה הפיצויים שיפסוק?

כאמור, בית המשפט יכול לפסוק עד התקרה הקבועה בחוק איסור לשון הרע - 50,0000 ₪ אם אין כוונה לפגוע או 100,000 ₪ כשמוכחת כוונה לפגוע. הוא פיתח מבחנים משלו איך יפסוק את הסכומים הראויים בעיניו. ככלל, כל מקרה ייבחן כשלעצמו. כמובן שבית המשפט יכול להתחשב גם בנתבע - בהתאם לשיקולים המנויים בסעיף 19 לחוק ושיקולים נוספים.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.12 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 49)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע על עובד ציבור, מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
עובד ציבור יכול במקרים מסוימים להיות חסין מפני הגשת תביעה נגדו בגין לשון הרע, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב, במסגרת מילוי תפקידו כעובד ציבור, ולא מתוך כוונה לפגוע.  סעיף 7א לפקודת הנזיקין עוסק בחסינות עובדי ציבור, וקובע כי לא תוגש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה...
קראו עוד
פרסי קמצן, רומני גנב, אתיופי מסריח, מרוקאי סכין, כמה פיצויים קיבלו בגין לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אוסר לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. ביטויים גזעניים ופוגעניים כמו: "פרסי קמצן", "רומני גנב", "אתיופי מסריח", "מרוקאי סכין" עלולים להוות בנסיבות מסוימות עילה להגשת תביעה אזרחית בגין עוולת לשון הרע. הפסיקה...
קראו עוד
לשון הרע נטל ההוכחה, כיצד ניתן להוכיח הוצאת דיבה?
אדם החש עצמו נפגע מביטויים או אמרות שהופנו כלפיו, בכתב, בדפוס או בעל פה, רשאי לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה אזרחית בעילת לשון הרע, אולם נטל ההוכחה כי אכן מדובר בפרסום לשון הרע מוטל על התובע. כדי להוכיח הוצאת דיבה, בוחן בשלב הראשון בית המשפט את השאלה אם הביטוי...
קראו עוד
עורך דין לשון הרע, מדוע חשוב להשתמש בשירותי עו"ד בתביעת הוצאת דיבה?
אדם שנפגע ממסר שהופנה כלפיו, אשר נכתב בפוסט בפייסבוק, שנאמר בשיחת רכילות בין חברים, או התפרסם בכל צורה אחרת, רשאי בתנאים מסוימים להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם בעילת הוצאת דיבה, ולדרוש ממנו לשלם פיצויים גם ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה נגד המפרסם...
קראו עוד
תלונת שווא במשטרה: מתי תלונה במשטרה מהווה לשון הרע?
תלונה במשטרה יכולה להקים עילה לתביעת לשון הרע, כאשר מדובר בתלונת שווא, אשר עלולה לגרום נזק רב לאדם על לא עוול בכפו. כדי לקבוע האם יש בהגשת התלונה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, יש לבחון האם בוצע פרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק. בשלב הבא יש לבחון אם הפרסום מהווה לשון הרע...
קראו עוד
לשון הרע סכסוכי שכנים: כיצד ניתן לתבוע פיצויים?
סכסוכי שכנים עלולים להיווצר עקב רעש, לכלוך, גידול חיות מחמד, השתלטות על רכוש משותף כמו מחסן או גג בבניין ועוד. חילופי דברים פוגעניים, לרבות קללות וגידופים בין שכנים, אינם מהווים לשון הרע כל עוד נאמרו בארבע עיניים, אולם אם אחד הצדדים הפיץ את הדבר בקרב יתר השכנים, על...
קראו עוד
לשון הרע נגד מורה: מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין, או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, כאשר הפרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי. סעיף 13 עוסק במקרים שבהם אין כלל עילה...
קראו עוד
פיצויים בגין לשון הרע - שיקולים
חוק איסור לשון הרע מקים 2 מסלולי תביעה אפשריים בגין פרסום לשון הרע: תביעה נזיקית: סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית. לאור זאת, בית המשפט יכול לפסוק בגינה פיצויים ולחייב את הנתבע (לפי סעיף 7א לאותו חוק) לפצות את התובע בסכום של עד 50,000 ₪ מבלי שהתובע...
קראו עוד
לשון הרע בכוונה לפגוע – מה המשמעות?
חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה היא פרסום שעלול להשפיל ולבזות אדם בפני הבריות, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. סעיף 6 לחוק קובע עונש של עד שנת מאסר בהליך הפלילי לאדם שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לאחר שהוכח כי הפרסום המדובר הוא אכן דבר לשון הרע,...
קראו עוד
לשון הרע נגד חברה או עסק תאגיד
תכליתו של חוק איסור לשון הרע היא לאזן בין הזכויות המתנגשות בפרסום דברים העולים לכדי לשון הרע לבין הזכות לשם טוב של אדם, שיכול להיות יחיד או תאגיד, אשר נפגע מן הפרסום לבין הזכות לחופש הביטוי. החוק אוסר על הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר לנפגע עומדת הזכות להגיש תביעה כספית...
קראו עוד
לשון הרע בשיחת טלפון על ספיקר - מתי תוגש תביעה?
חוק איסור לשון הרע נועד להגן כבוד האדם, על ידי איסור פרסום ידיעות שקריות או אמתיות בפומבי, שעשויות לפגוע בשם הטוב. הוצאת לשון הרע יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ובדרכים שונות, וגם בשיחת טלפון, כאשר המכשיר נמצא על מצב ספיקר, ואנשים נוספים היו עדים לשיחה ושמעו את הדברים...
קראו עוד
לשון הרע ראיות: אילו ראיות יכולות לשמש בתביעה על הוצאת דיבה?
חוק לשון הרע קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בעילת לשון הרע, אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה והפרטים נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר את הבאת ראיה או חקירת עד. ההלכה...
קראו עוד
התיישנות תביעת לשון הרע
התיישנות היא סיטואציה שבה אדם שקיימת לזכותו עילת תביעה כלפי אחר, לא יוכל להעלות את טענתו ולקבל בגינה סעד. זאת, על אף שמבחינה מהותית טענתו הייתה לכאורה נכונה וראויה. הסיבה לכך היא העובדה שמרגע הולדת עילת התביעה, ועד לרגע שבו התובע הגיש את התביעה, עבר יותר מדי זמן....
קראו עוד
לשון הרע חולה נפש: האם הביטוי "חולה נפש" מהווה עילה להגשת תביעה?
המבחן האם בפרסום המכנה אדם "חולה נפש" יש לשון הרע או לאו, הוא מבחן האדם הסביר בהתאם לנסיבות המקרה. במקרים שבהם היה גידוף הדדי או שהוטחו דברים לא ראויים בין אדם לחברו, הוחלט כי צריך להיות גבול למה שיש להביא בפני בית המשפט. ואף נקבע לא פעם, כי לא כל ריב מילולי, קללות או...
קראו עוד
לשון הרע בין בני זוג – באילו מקרים תוגש תביעה?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולהכתים את אישיותו בעיני הזולת, ואף לפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. כדי לקבוע אם הפרסום מהווה לשון הרע, על בית המשפט לבחון באופן אובייקטיבי ובהתאם לנסיבות חיצוניות, ואף לברר האם עומדת...
קראו עוד
לשון הרע רכילות – מתי רכילות נחשבת להוצאת דיבה?
ההלכה היהודית אוסרת על הוצאת לשון הרע, שהיא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של האדם, וכוללת כל דיבור פוגעני ומעליב על יחיד או על רבים. מקור האיסור הוא בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: "לא תלך רכיל בעמיך". הצירוף ללכת רכיל משמש בסיס להגדרה ההלכתית של איסור לשון הרע, כלומר,...
קראו עוד
לשון הרע הטרדה מינית, מה סיכויי התביעה?
אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה על הטרדה מינית, או שפורסם באמצעי תקשורת וברשתות חברתיות, כי היה מעורב בביצוע עבירת מין, בעוד שלא היו דברים מעולם, יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, בטענה כי כתוצאה מהפרסום נגרם לו נזק ממשי ושמו הטוב נפגע. הזמר...
קראו עוד
לשון הרע כעבירה פלילית, כדאי להגיש קובלנה פלילת?
חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. למעשה, סעיף 6 מציב מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימות כולם יחדיו, תתקיים העבירה של לשון הרע. התנאים: "המפרסם לשון הרע": מדובר בבחינה כפולה - האם דובר בפרסום והאם דובר...
קראו עוד
התנצלות בעקבות לשון הרע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע אותו בשל אחת מהנסיבות המוזכרות בסעיף. הפרסום יכול שייעשה במגוון דרכים אפשריות (בעל פה, בציור, בצליל, בתמונה, בכתב וכדומה). הגורם אשר בוחן אם הייתה לשון הרע בפרסום מסוים הוא בית...
קראו עוד
נזק ממוני ונזק לא ממוני בתביעות לשון הרע
סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר נזק כאובדן של חיים, נוחות, נכס, רווחה פיזית, שם טוב וכדומה. הגדרה זו הינה הגדרה רחבה הכוללת בחובה נזקים משני המינים - הן נזקים ממוניים והן נזקים לא ממוניים. במסגרת תביעות לשון הרע, התובע רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק עבורו פיצויים. פיצויים...
קראו עוד
עונש הרתעתי לשון הרע
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע בסעיף 1 לו כפרסום אמירה כלשהי שעלול להשפיל אדם, לפגוע במקצועו, לשים אותו לבוז וללעג בעיני הבריות, לפגוע בו בשל דתו, גילו, מוצאו, מינו וכדומה. סעיף 2 לחוק מגדיר את הפרסום בצורה מרחיבה ביותר. פרסום לשון הרע יכול שיהיה בכתב, בצליל, בציור,...
קראו עוד
סעדים זמניים בתביעות לשון הרע
בעגה המשפטית, כשמדובר על סעד או תרופה (באנגלית remedy), מתכוונים לעזרה שאפשר לכנותה גם "מענק" אשר נותן בית המשפט לבעל דין כלשהו במשפט אזרחי. בתחומי המשפט האזרחי, מוכרים מספר סעדים מרכזיים (כגון אכיפה, ביטול והשבה, פיצויים, מניעה, הצהרה). מהו סעד זמני? סעד זמני הוא סעד...
קראו עוד