www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

נזק ממוני ונזק לא ממוני בתביעות לשון הרע

סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר נזק כאובדן של חיים, נוחות, נכס, רווחה פיזית, שם טוב וכדומה. הגדרה זו הינה הגדרה רחבה הכוללת בחובה נזקים משני המינים - הן נזקים ממוניים והן נזקים לא ממוניים. במסגרת תביעות לשון הרע, התובע רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק עבורו פיצויים. פיצויים אלה יכולים להיות הן בגין נזקים ממוניים (הפסד פרנסה בעקבות הוצאת לשון הרע) או נזקים בלתי ממוניים (עוגמת נפש שנגרמה למושא דברי לשון הרע). כיצד בית המשפט בוחן פסיקת פיצויים כגון דא?

נזק ממוני מהו?

סעיף 2 לפקודת הנזיקין קובע כי נזק ממוני הוא הפסד או הוצאה ממשיים אשר ניתן לשום אותם בכסף וניתן למסור עליהם מידע. כלומר, על מנת להוכיח כי נגרם לאדם נזק ממוני, מוטל על האחרון להוכיח נזק ממשי אשר יש לו ביטוי חיצוני כלשהו. כמו כן, התובע צריך להוכיח כי ניתן להעריך בכסף את גובה הנזק. נזקי הממון המוכרים הם נזקי גוף, נזקים לרכוש, הוצאות טיפולים רפואיים, הוצאות על נסיעות, הפסד כושר השתכרות וכיוצא באלו. על מנת שבית המשפט יפסוק פיצוי לנפגע בגין נזק ממוני, שומה על הנפגע להמציא מסמכים המעידים על הפגיעה בו ועל הסכומים הצפויים העתידים שיצטרך להוציא בגין אותו נזק.

נזק לא ממוני מהו?

נזק לא ממוני הינו נזק שאינו נזק גופני, שאינו נזק לרכוש ושאינו כרוך בהפסד כספי. עסקינן אפוא בנזק שניתן לכנותו נזק ערטילאי והוא חובק בתוכו עוגמת נפש, פגיעה ברגשות, כאב, פגיעה בנוחות, קיצור תוחלת החיים, אובדן הנאות וכיוצא באלו. בית המשפט נדרש לתרגם את הנזקים הלא ממוניים לכדי ביטוי כספי ולעיתים משימה זו קשה מנשוא. איך יעשה זאת בית המשפט? בדרך כלל, החישוב מושפע מניסיון חייו של השופט ומהשכל הישר, כפי שהוא מפעיל אותו בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי שבא לפניו. במסגרת זו, השופט לוקח בחשבון את התנהגות המזיק, את התנהגות הניזוק, את האינטרס הציבורי ואת שיקולי המדיניות השיפוטית הראוייה.

ההבדל בין נזקים ממוניים לנזקים לא ממוניים

כפי שמובן מהעולה באמור לעיל, הגבול בין נזק ממוני ובין נזק שאינו ממוני הוא לא מדויק, ואפשר לומר מטושטש מאוד. עם זאת, ההבחנה היא מאוד קריטית במקרים מסוימים. פקודת הנזיקין, המגדירה עוולות שונות, קובעת בחלק מהן דרישה מוחלטת כי ידובר בנזק ממוני. משמע, אם ייגרם נזק לא ממוני, לא ניתן יהיה לקבוע כי בוצעה העוולה המסוימת הדורשת נזק ממוני, ולא ניתן יהיה לפסוק בגינה פיצויים. דוגמא לעוולה כזו היא עוולת הסגת גבול.

חוק איסור לשון הרע קובע בסעיף 6 כי לשון הרע היא עבירה פלילית, וקובע בסעיף 7 כי לשון הרע היא עוולה נזיקית אזרחית. החוק אמנם לא קובע בפירוש איזה סוג נזק הוא דורש במסגרת יסודות העוולה האזרחית של לשון הרע. אך, מספר סממנים המאפיינים אותו מעידים כי אפשר גם אפשר להגיש תביעת לשון הרע בגין נזק לא ממוני כמו גם בגין נזק ממוני. הסימנים הם:
  • בבסיס חקיקת החוק עמדה ההכרה בחשיבות הזכות לשם טוב והגנה עליה מפני פגיעה בפרסומים שונים. הדבר עולה בבירור מסעיף 1 לחוק. אפשר שהפגיעה בזכות לשם טוב תהא פגיעה שאינה גורמת נזק גוף או נזק רכוש ואינה כרוכה בהפסד כספי כלומר שתהיה לא ממונית.
  • החוק קובע בסעיף 7א כי בית המשפט רשאי להעניק פיצויים בסך של עד 50,000 ₪ לתובע שיוכיח כי היה בפרסום פגיעה בשמו הטוב, מבלי שהוא נדרש להוכיח שנגרם לו כל נזק. זאת ועוד, אם התובע יצליח להוכיח שהמפרסם התכוון לפגוע בו באמצעות הפרסום - הוא יזכה לפיצוי של עד 100,000 ₪. וכזכור, כל זה מבלי שהוא נדרש כלל להוכיח כי נגרם נזק כלשהו!
בית המשפט העליון קבע פרמטרים מוגדרים לפסיקת פיצויים בגין נזק לא ממוני בתביעת לשון הרע. נקבע כי בתביעת לשון הרע אין חובה להראות ראיות ישירות שנגרם נזק ממוני כלשהו ומספיק שהוכחו נסיבות שמבססות את קיומו האפשרי של נזק כלשהו. לסיכום, אם נפגעת מדבר שפורסם והיה בו לשון הרע בעיניך, גם אם לא נגרם לך כל נזק ממשי ממוני שניתן לאמוד אותו, אפשר יהיה לעיתים למצוא את מפרסם הפרסום כאשם בלשון הרע ולהעניק לך סעד כספי. אם, לדוגמא, דבר לשון הרע שפורסם גרם לך לצער ולעוגמת נפש, אפשר להוכיח זאת ואף לזכות בפיצוי. כמו כן, כאמור לעיל, אין אפילו צורך בהוכחה שנגרם נזק כלשהו. לכן, אם חוויתם פגיעה כלשהי אשר בעיניכם עולה כדי לשון הרעל, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע כדי לכלכל את צעדיך ולהחליט אם כדאי להגיש תביעת לשון הרע.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 44)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע על עובד ציבור, מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
עובד ציבור יכול במקרים מסוימים להיות חסין מפני הגשת תביעה נגדו בגין לשון הרע, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב, במסגרת מילוי תפקידו כעובד ציבור, ולא מתוך כוונה לפגוע.  סעיף 7א לפקודת הנזיקין עוסק בחסינות עובדי ציבור, וקובע כי לא תוגש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה...
קראו עוד
פרסי קמצן, רומני גנב, אתיופי מסריח, מרוקאי סכין, כמה פיצויים קיבלו בגין לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אוסר לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. ביטויים גזעניים ופוגעניים כמו: "פרסי קמצן", "רומני גנב", "אתיופי מסריח", "מרוקאי סכין" עלולים להוות בנסיבות מסוימות עילה להגשת תביעה אזרחית בגין עוולת לשון הרע. הפסיקה...
קראו עוד
לשון הרע נטל ההוכחה, כיצד ניתן להוכיח הוצאת דיבה?
אדם החש עצמו נפגע מביטויים או אמרות שהופנו כלפיו, בכתב, בדפוס או בעל פה, רשאי לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה אזרחית בעילת לשון הרע, אולם נטל ההוכחה כי אכן מדובר בפרסום לשון הרע מוטל על התובע. כדי להוכיח הוצאת דיבה, בוחן בשלב הראשון בית המשפט את השאלה אם הביטוי...
קראו עוד
עורך דין לשון הרע, מדוע חשוב להשתמש בשירותי עו"ד בתביעת הוצאת דיבה?
אדם שנפגע ממסר שהופנה כלפיו, אשר נכתב בפוסט בפייסבוק, שנאמר בשיחת רכילות בין חברים, או התפרסם בכל צורה אחרת, רשאי בתנאים מסוימים להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם בעילת הוצאת דיבה, ולדרוש ממנו לשלם פיצויים גם ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה נגד המפרסם...
קראו עוד
תלונת שווא במשטרה: מתי תלונה במשטרה מהווה לשון הרע?
תלונה במשטרה יכולה להקים עילה לתביעת לשון הרע, כאשר מדובר בתלונת שווא, אשר עלולה לגרום נזק רב לאדם על לא עוול בכפו. כדי לקבוע האם יש בהגשת התלונה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, יש לבחון האם בוצע פרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק. בשלב הבא יש לבחון אם הפרסום מהווה לשון הרע...
קראו עוד
לשון הרע סכסוכי שכנים: כיצד ניתן לתבוע פיצויים?
סכסוכי שכנים עלולים להיווצר עקב רעש, לכלוך, גידול חיות מחמד, השתלטות על רכוש משותף כמו מחסן או גג בבניין ועוד. חילופי דברים פוגעניים, לרבות קללות וגידופים בין שכנים, אינם מהווים לשון הרע כל עוד נאמרו בארבע עיניים, אולם אם אחד הצדדים הפיץ את הדבר בקרב יתר השכנים, על...
קראו עוד
לשון הרע נגד מורה: מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין, או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, כאשר הפרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי. סעיף 13 עוסק במקרים שבהם אין כלל עילה...
קראו עוד
פיצויים בגין לשון הרע - שיקולים
חוק איסור לשון הרע מקים 2 מסלולי תביעה אפשריים בגין פרסום לשון הרע: תביעה נזיקית: סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית. לאור זאת, בית המשפט יכול לפסוק בגינה פיצויים ולחייב את הנתבע (לפי סעיף 7א לאותו חוק) לפצות את התובע בסכום של עד 50,000 ₪ מבלי שהתובע...
קראו עוד
לשון הרע בכוונה לפגוע – מה המשמעות?
חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה היא פרסום שעלול להשפיל ולבזות אדם בפני הבריות, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. סעיף 6 לחוק קובע עונש של עד שנת מאסר בהליך הפלילי לאדם שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לאחר שהוכח כי הפרסום המדובר הוא אכן דבר לשון הרע,...
קראו עוד
לשון הרע נגד חברה או עסק תאגיד
תכליתו של חוק איסור לשון הרע היא לאזן בין הזכויות המתנגשות בפרסום דברים העולים לכדי לשון הרע לבין הזכות לשם טוב של אדם, שיכול להיות יחיד או תאגיד, אשר נפגע מן הפרסום לבין הזכות לחופש הביטוי. החוק אוסר על הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר לנפגע עומדת הזכות להגיש תביעה כספית...
קראו עוד
לשון הרע בשיחת טלפון על ספיקר - מתי תוגש תביעה?
חוק איסור לשון הרע נועד להגן כבוד האדם, על ידי איסור פרסום ידיעות שקריות או אמתיות בפומבי, שעשויות לפגוע בשם הטוב. הוצאת לשון הרע יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ובדרכים שונות, וגם בשיחת טלפון, כאשר המכשיר נמצא על מצב ספיקר, ואנשים נוספים היו עדים לשיחה ושמעו את הדברים...
קראו עוד
לשון הרע ראיות: אילו ראיות יכולות לשמש בתביעה על הוצאת דיבה?
חוק לשון הרע קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בעילת לשון הרע, אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה והפרטים נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר את הבאת ראיה או חקירת עד. ההלכה...
קראו עוד
התיישנות תביעת לשון הרע
התיישנות היא סיטואציה שבה אדם שקיימת לזכותו עילת תביעה כלפי אחר, לא יוכל להעלות את טענתו ולקבל בגינה סעד. זאת, על אף שמבחינה מהותית טענתו הייתה לכאורה נכונה וראויה. הסיבה לכך היא העובדה שמרגע הולדת עילת התביעה, ועד לרגע שבו התובע הגיש את התביעה, עבר יותר מדי זמן....
קראו עוד
לשון הרע חולה נפש: האם הביטוי "חולה נפש" מהווה עילה להגשת תביעה?
המבחן האם בפרסום המכנה אדם "חולה נפש" יש לשון הרע או לאו, הוא מבחן האדם הסביר בהתאם לנסיבות המקרה. במקרים שבהם היה גידוף הדדי או שהוטחו דברים לא ראויים בין אדם לחברו, הוחלט כי צריך להיות גבול למה שיש להביא בפני בית המשפט. ואף נקבע לא פעם, כי לא כל ריב מילולי, קללות או...
קראו עוד
לשון הרע בין בני זוג – באילו מקרים תוגש תביעה?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולהכתים את אישיותו בעיני הזולת, ואף לפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. כדי לקבוע אם הפרסום מהווה לשון הרע, על בית המשפט לבחון באופן אובייקטיבי ובהתאם לנסיבות חיצוניות, ואף לברר האם עומדת...
קראו עוד
לשון הרע רכילות – מתי רכילות נחשבת להוצאת דיבה?
ההלכה היהודית אוסרת על הוצאת לשון הרע, שהיא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של האדם, וכוללת כל דיבור פוגעני ומעליב על יחיד או על רבים. מקור האיסור הוא בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: "לא תלך רכיל בעמיך". הצירוף ללכת רכיל משמש בסיס להגדרה ההלכתית של איסור לשון הרע, כלומר,...
קראו עוד
לשון הרע הטרדה מינית, מה סיכויי התביעה?
אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה על הטרדה מינית, או שפורסם באמצעי תקשורת וברשתות חברתיות, כי היה מעורב בביצוע עבירת מין, בעוד שלא היו דברים מעולם, יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, בטענה כי כתוצאה מהפרסום נגרם לו נזק ממשי ושמו הטוב נפגע. הזמר...
קראו עוד
לשון הרע כעבירה פלילית, כדאי להגיש קובלנה פלילת?
חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. למעשה, סעיף 6 מציב מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימות כולם יחדיו, תתקיים העבירה של לשון הרע. התנאים: "המפרסם לשון הרע": מדובר בבחינה כפולה - האם דובר בפרסום והאם דובר...
קראו עוד
התנצלות בעקבות לשון הרע
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע אותו בשל אחת מהנסיבות המוזכרות בסעיף. הפרסום יכול שייעשה במגוון דרכים אפשריות (בעל פה, בציור, בצליל, בתמונה, בכתב וכדומה). הגורם אשר בוחן אם הייתה לשון הרע בפרסום מסוים הוא בית...
קראו עוד
עונש הרתעתי לשון הרע
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע בסעיף 1 לו כפרסום אמירה כלשהי שעלול להשפיל אדם, לפגוע במקצועו, לשים אותו לבוז וללעג בעיני הבריות, לפגוע בו בשל דתו, גילו, מוצאו, מינו וכדומה. סעיף 2 לחוק מגדיר את הפרסום בצורה מרחיבה ביותר. פרסום לשון הרע יכול שיהיה בכתב, בצליל, בציור,...
קראו עוד
סעדים זמניים בתביעות לשון הרע
בעגה המשפטית, כשמדובר על סעד או תרופה (באנגלית remedy), מתכוונים לעזרה שאפשר לכנותה גם "מענק" אשר נותן בית המשפט לבעל דין כלשהו במשפט אזרחי. בתחומי המשפט האזרחי, מוכרים מספר סעדים מרכזיים (כגון אכיפה, ביטול והשבה, פיצויים, מניעה, הצהרה). מהו סעד זמני? סעד זמני הוא סעד...
קראו עוד
פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע
ככלל, פיצויים הם סכום כסף שבית המשפט קובע כי על נתבע לשלם לתובע כדי לפצותו על נזק שנגרם לו. נזק מוגדר באופן מרחיב בפקודת הנזיקין וכולל מגוון תופעות (כאב, נזק כלכלי, סבל, עוגמת נפש וכדומה). כדי לזכות בתשלום הפיצויים נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הנתבע ובין הנזק שנגרם...
קראו עוד