www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

התנצלות בעקבות לשון הרע

סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע קובע שלשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע אותו בשל אחת מהנסיבות המוזכרות בסעיף. הפרסום יכול שייעשה במגוון דרכים אפשריות (בעל פה, בציור, בצליל, בתמונה, בכתב וכדומה). הגורם אשר בוחן אם הייתה לשון הרע בפרסום מסוים הוא בית המשפט. הדבר ייבחן באמצעות מבחן אובייקטיבי - מבחן האדם הסביר: בית המשפט ישאל את עצמו האם אדם סביר בנעלי הנפגע היה נפגע מהפרסום.

חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי אפשר שלשון הרע תהיה עבירה פלילית, ובסעיף 7 כי אפשר שתהא עוולה נזיקית בגינה תוגש תביעה אזרחית. הסעד המוענק על ידי החוק לאדם שפורסמה נגדו לשון הרע הוא פיצויים כספיים. לפי סעיף 7א לחוק, ניתן לזכות ב-50,000 ₪ ללא כל צורך בהוכחת נזק. יתרה מכך, במידה והתובע יוכיח כי לנתבע הייתה כוונה לפגוע בו, ייתכן והוא יוכל לזכות בפיצויים כפולים עד 100,000 ₪. מטרת הפיצוי היא לתקן את הנזק שנגרם לשמו הטוב של הנפגע. כלומר, "להעמידו במצב שבו היה נתון אלמלא הפרסום הפוגע".

ברשות ערעור אזרחי 4740/00 אמר נגד יוסף, בית המשפט העליון קבע כי בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע ולצורך קביעת שיעורם בית המשפט יתחשב ב: היקף הפגיעה, הנזק, טיב הפרסום, היקף הפרסום, אמינות הפרסום, התנהגות המפרסם לאחר הפרסום ועוד. נתעכב על הפרמטר האחרון שצוין.

האם ניתן לחייב אדם או ארגון להתנצל על דבר לשון הרע שפורסם?

לפי סעיף 19(4) לחוק איסור לשון הרע, בית המשפט יתחשב ויפחית את גובה הפיצוי אם הצד שפרסם את דבר לשון הרע יתנצל, יפרסם הכחשה או תיקון, או ינסה להפסיק את הפצת דבר לשון הרע - וזאת באותו אופן ומידה בהם פורסמה לשון הרע בפעם הראשונה. התנצלות כהגדרתה המילונית היא הודאה באשמה, הבעת חרטה ובקשת סליחה של נפגע מפעולה מסוימת שביצעו אדם או ארגון. התנצלות יכולה להיעשות הן באופן פרסונאלי והן בפרהסיה כדי לנסות לתקן את הנזק שנגרם. חוק איסור לשון הרע מתכוון להתנצלות מהסוג השני, היינו שתיעשה בפומבי.

הפסיקה קבעה כי סעיף 19(4) הנ"ל, מאפשר לבית המשפט אף לתת לנפגע סעד בדמותו של צו עשה. צו זה יורה על הנתבע או הנאשם, לפרסם תיקון או הכחשה לפרסום דבר לשון הרע הראשון. משמע, אם בית המשפט מוצא לנכון לחייב מישהו לפרסם התנצלות על דבר לשון הרע שפרסם בעבר, הוא רשאי לעשות כן.

עם זאת, בפסיקה היו כבר מקרים בעבר שבהם השופט קבע כי בית המשפט לא יכול לכפות על צד להתחרט ולהצטער על מעשהו, היינו להתנצל באופן אמיתי וכנה. הלוא, אם בית המשפט ידרוש מבעל דין להביע התנצלות, קיים חשש כי עסקינן באמירות סרק חסרות כל משמעות. במקרים מסוג זה, בית המשפט קבע לא אחת כי תיקון לשון הרע נעשה במסגרת הכפייה של בעל הדין שהוציא לשון הרע לשלם פיצוי לנפגע. משמע, נראה שבית המשפט לא יכפה התנצלות על מי שאינו רוצה בכך, אך יכול שיכפה עליו לפרסם תיקון או הכחשה של דבר לשון הרע.

דוגמאות מהפסיקה

ערעור אזרחי 3524/02 פריג' נגד "כל הזמן": אזרח תבע מקומון בירושלים על טור דעה שפורסם בו דבר ביחס לתובע. פריג' הגיש תביעה אזרחית בגין לשון הרע בבקשה לפיצויים ולכפיית התנצלות מצד העיתון. בית המשפט קבע כי בפרסום אכן הייתה לשון הרע אך לעיתון עומדת הגנת תום הלב - הבעת דעה וביקורת בפרהסיה על התנהגות נפגע בתפקידו הציבורי (סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע). שלושת שופטי בית המשפט המחוזי קבעו כי אם מפרסם דבר לשון הרע לא פרסם התנצלות, אין משמעות הדבר כי נשמטת הגנת תום הלב. לא כך הדבר אם לא פרסם הכחשה או תיקון, כשבית המשפט דרש ממנו לעשות כן. התביעה (שהייתה בעצם ערעור על פסק דין דומה של בית המשפט השלום) נדחתה.

ת"א 53550/05: ידיעות אינטרנט שותפות רשומה ואחרים נגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ: השופטת דליה הורנצ'יק הכריעה כי בכל מקרה, הסמכות לחייב אדם לפרסם התנצלות נתונה רק לבית המשפט המחוזי ולא לבית משפט השלום. כמו כן, הבהירה כי מדובר בתיקון או הכחשה בלבד ולא התנצלות פר אקסלנס. זאת בשל הטעמים שהוזכרו לעיל, לפיהם התנצלות היא חסרת כל ערך כאשר מאחוריה עומדת כפייה ולא רצון אמיתי. זו פגיעה באוטונומיה של אדם ופסיקת הפיצויים אמורה לחפות על העובדה כי אין התנצלות מצד המפרסם.

לסיכום, אם פורסם נגדך דבר לשון הרע שפגע לדעתך בשמך הטוב, פנה/י לעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע. עורך הדין יבחן את הטענה בהתחשב בנסיבות המקרה וייעץ לך האם ניתן להגיש תביעת הוצאת דיבה (שהיא תביעת לשון הרע) ואילו סעדים לבקש מבית המשפט. נראה שיהיה קשה להעניק סעד של התנצלות בשל ההלכות שהוצגו לעיל ולכן ניתן לבקש סעד של תיקון או הכחשה. כמובן שכל העת ניתן לבקש את סעד הפיצוי הקבוע בסעיף 7א לחוק.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.17 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 42)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע על עובד ציבור, מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
עובד ציבור יכול במקרים מסוימים להיות חסין מפני הגשת תביעה נגדו בגין לשון הרע, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב, במסגרת מילוי תפקידו כעובד ציבור, ולא מתוך כוונה לפגוע.  סעיף 7א לפקודת הנזיקין עוסק בחסינות עובדי ציבור, וקובע כי לא תוגש תביעה נגד עובד ציבור על מעשה שעשה...
קראו עוד
פרסי קמצן, רומני גנב, אתיופי מסריח, מרוקאי סכין, כמה פיצויים קיבלו בגין לשון הרע?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע אוסר לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. ביטויים גזעניים ופוגעניים כמו: "פרסי קמצן", "רומני גנב", "אתיופי מסריח", "מרוקאי סכין" עלולים להוות בנסיבות מסוימות עילה להגשת תביעה אזרחית בגין עוולת לשון הרע. הפסיקה...
קראו עוד
לשון הרע נטל ההוכחה, כיצד ניתן להוכיח הוצאת דיבה?
אדם החש עצמו נפגע מביטויים או אמרות שהופנו כלפיו, בכתב, בדפוס או בעל פה, רשאי לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה אזרחית בעילת לשון הרע, אולם נטל ההוכחה כי אכן מדובר בפרסום לשון הרע מוטל על התובע. כדי להוכיח הוצאת דיבה, בוחן בשלב הראשון בית המשפט את השאלה אם הביטוי...
קראו עוד
עורך דין לשון הרע, מדוע חשוב להשתמש בשירותי עו"ד בתביעת הוצאת דיבה?
אדם שנפגע ממסר שהופנה כלפיו, אשר נכתב בפוסט בפייסבוק, שנאמר בשיחת רכילות בין חברים, או התפרסם בכל צורה אחרת, רשאי בתנאים מסוימים להגיש תביעה אזרחית נגד המפרסם בעילת הוצאת דיבה, ולדרוש ממנו לשלם פיצויים גם ללא הוכחת נזק. במקרים מסוימים ניתן להגיש תביעה נגד המפרסם...
קראו עוד
תלונת שווא במשטרה: מתי תלונה במשטרה מהווה לשון הרע?
תלונה במשטרה יכולה להקים עילה לתביעת לשון הרע, כאשר מדובר בתלונת שווא, אשר עלולה לגרום נזק רב לאדם על לא עוול בכפו. כדי לקבוע האם יש בהגשת התלונה עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, יש לבחון האם בוצע פרסום כהגדרתו בסעיף 2 לחוק. בשלב הבא יש לבחון אם הפרסום מהווה לשון הרע...
קראו עוד
לשון הרע סכסוכי שכנים: כיצד ניתן לתבוע פיצויים?
סכסוכי שכנים עלולים להיווצר עקב רעש, לכלוך, גידול חיות מחמד, השתלטות על רכוש משותף כמו מחסן או גג בבניין ועוד. חילופי דברים פוגעניים, לרבות קללות וגידופים בין שכנים, אינם מהווים לשון הרע כל עוד נאמרו בארבע עיניים, אולם אם אחד הצדדים הפיץ את הדבר בקרב יתר השכנים, על...
קראו עוד
לשון הרע נגד מורה: מתי תוגש תביעה בגין הוצאת דיבה?
סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, קובע כי פרסום שהמפרסם חייב לעשות על פי דין או על פי הוראה של רשות המוסמכת לכך כדין, או שהוא רשאי לעשות על פי היתר של רשות, לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי, כאשר הפרסום נכון והוגן – מלא, חלקי או תמציתי. סעיף 13 עוסק במקרים שבהם אין כלל עילה...
קראו עוד
פיצויים בגין לשון הרע - שיקולים
חוק איסור לשון הרע מקים 2 מסלולי תביעה אפשריים בגין פרסום לשון הרע: תביעה נזיקית: סעיף 7 לחוק קובע כי פרסום לשון הרע הוא עוולה אזרחית. לאור זאת, בית המשפט יכול לפסוק בגינה פיצויים ולחייב את הנתבע (לפי סעיף 7א לאותו חוק) לפצות את התובע בסכום של עד 50,000 ₪ מבלי שהתובע...
קראו עוד
לשון הרע בכוונה לפגוע – מה המשמעות?
חוק איסור לשון הרע קובע כי הוצאת דיבה היא פרסום שעלול להשפיל ולבזות אדם בפני הבריות, או לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. סעיף 6 לחוק קובע עונש של עד שנת מאסר בהליך הפלילי לאדם שמפרסם לשון הרע בכוונה לפגוע, לאחר שהוכח כי הפרסום המדובר הוא אכן דבר לשון הרע,...
קראו עוד
לשון הרע נגד חברה או עסק תאגיד
תכליתו של חוק איסור לשון הרע היא לאזן בין הזכויות המתנגשות בפרסום דברים העולים לכדי לשון הרע לבין הזכות לשם טוב של אדם, שיכול להיות יחיד או תאגיד, אשר נפגע מן הפרסום לבין הזכות לחופש הביטוי. החוק אוסר על הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר לנפגע עומדת הזכות להגיש תביעה כספית...
קראו עוד
לשון הרע בשיחת טלפון על ספיקר - מתי תוגש תביעה?
חוק איסור לשון הרע נועד להגן כבוד האדם, על ידי איסור פרסום ידיעות שקריות או אמתיות בפומבי, שעשויות לפגוע בשם הטוב. הוצאת לשון הרע יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות ובדרכים שונות, וגם בשיחת טלפון, כאשר המכשיר נמצא על מצב ספיקר, ואנשים נוספים היו עדים לשיחה ושמעו את הדברים...
קראו עוד
לשון הרע ראיות: אילו ראיות יכולות לשמש בתביעה על הוצאת דיבה?
חוק לשון הרע קובע כי במשפט פלילי או אזרחי בעילת לשון הרע, אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו הפגומים, אלא במידה והפרטים נוגעים במישרין ללשון הרע המשמשת נושא למשפט, או שבית המשפט התיר את הבאת ראיה או חקירת עד. ההלכה...
קראו עוד
התיישנות תביעת לשון הרע
התיישנות היא סיטואציה שבה אדם שקיימת לזכותו עילת תביעה כלפי אחר, לא יוכל להעלות את טענתו ולקבל בגינה סעד. זאת, על אף שמבחינה מהותית טענתו הייתה לכאורה נכונה וראויה. הסיבה לכך היא העובדה שמרגע הולדת עילת התביעה, ועד לרגע שבו התובע הגיש את התביעה, עבר יותר מדי זמן....
קראו עוד
לשון הרע חולה נפש: האם הביטוי "חולה נפש" מהווה עילה להגשת תביעה?
המבחן האם בפרסום המכנה אדם "חולה נפש" יש לשון הרע או לאו, הוא מבחן האדם הסביר בהתאם לנסיבות המקרה. במקרים שבהם היה גידוף הדדי או שהוטחו דברים לא ראויים בין אדם לחברו, הוחלט כי צריך להיות גבול למה שיש להביא בפני בית המשפט. ואף נקבע לא פעם, כי לא כל ריב מילולי, קללות או...
קראו עוד
לשון הרע בין בני זוג – באילו מקרים תוגש תביעה?
לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה ולהכתים את אישיותו בעיני הזולת, ואף לפגוע בביטחונו הפנימי גם כלפי עצמו. כדי לקבוע אם הפרסום מהווה לשון הרע, על בית המשפט לבחון באופן אובייקטיבי ובהתאם לנסיבות חיצוניות, ואף לברר האם עומדת...
קראו עוד
לשון הרע רכילות – מתי רכילות נחשבת להוצאת דיבה?
ההלכה היהודית אוסרת על הוצאת לשון הרע, שהיא אמירה הפוגעת בכבוד או בשם הטוב של האדם, וכוללת כל דיבור פוגעני ומעליב על יחיד או על רבים. מקור האיסור הוא בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז: "לא תלך רכיל בעמיך". הצירוף ללכת רכיל משמש בסיס להגדרה ההלכתית של איסור לשון הרע, כלומר,...
קראו עוד
לשון הרע הטרדה מינית, מה סיכויי התביעה?
אדם שהוגשה נגדו תלונת שווא במשטרה על הטרדה מינית, או שפורסם באמצעי תקשורת וברשתות חברתיות, כי היה מעורב בביצוע עבירת מין, בעוד שלא היו דברים מעולם, יכול לפנות לבית המשפט ולהגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, בטענה כי כתוצאה מהפרסום נגרם לו נזק ממשי ושמו הטוב נפגע. הזמר...
קראו עוד
לשון הרע כעבירה פלילית, כדאי להגיש קובלנה פלילת?
חוק איסור לשון הרע מגדיר בסעיף 6 כי לשון הרע יכול שתהא עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא עד שנת מאסר. למעשה, סעיף 6 מציב מספר תנאים מצטברים אשר בהתקיימות כולם יחדיו, תתקיים העבירה של לשון הרע. התנאים: "המפרסם לשון הרע": מדובר בבחינה כפולה - האם דובר בפרסום והאם דובר...
קראו עוד
נזק ממוני ונזק לא ממוני בתביעות לשון הרע
סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר נזק כאובדן של חיים, נוחות, נכס, רווחה פיזית, שם טוב וכדומה. הגדרה זו הינה הגדרה רחבה הכוללת בחובה נזקים משני המינים - הן נזקים ממוניים והן נזקים לא ממוניים. במסגרת תביעות לשון הרע, התובע רשאי לבקש מבית המשפט לפסוק עבורו פיצויים. פיצויים...
קראו עוד
עונש הרתעתי לשון הרע
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע בסעיף 1 לו כפרסום אמירה כלשהי שעלול להשפיל אדם, לפגוע במקצועו, לשים אותו לבוז וללעג בעיני הבריות, לפגוע בו בשל דתו, גילו, מוצאו, מינו וכדומה. סעיף 2 לחוק מגדיר את הפרסום בצורה מרחיבה ביותר. פרסום לשון הרע יכול שיהיה בכתב, בצליל, בציור,...
קראו עוד
סעדים זמניים בתביעות לשון הרע
בעגה המשפטית, כשמדובר על סעד או תרופה (באנגלית remedy), מתכוונים לעזרה שאפשר לכנותה גם "מענק" אשר נותן בית המשפט לבעל דין כלשהו במשפט אזרחי. בתחומי המשפט האזרחי, מוכרים מספר סעדים מרכזיים (כגון אכיפה, ביטול והשבה, פיצויים, מניעה, הצהרה). מהו סעד זמני? סעד זמני הוא סעד...
קראו עוד
פיצויים ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע
ככלל, פיצויים הם סכום כסף שבית המשפט קובע כי על נתבע לשלם לתובע כדי לפצותו על נזק שנגרם לו. נזק מוגדר באופן מרחיב בפקודת הנזיקין וכולל מגוון תופעות (כאב, נזק כלכלי, סבל, עוגמת נפש וכדומה). כדי לזכות בתשלום הפיצויים נדרשת הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הנתבע ובין הנזק שנגרם...
קראו עוד