www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

פרסום מותר למרות לשון הרע

חוק איסור לשון הרע קובע שפרסום שיש בו לשון הרע (דבר שפרסומו יכול לפגוע באדם) הוא אסור, גם אם האמור בו אמת הוא. עם זאת, חשוב לדעת כי לא מדובר באיסור גורף וכמובן ייתכנו מקרים בהם פרסום שביכולתו לפגוע באדם יאושר לפרסום. סעיף 13 לחוק שלעיל קובע בתת סעיפיו רשימת פרסומים מותרים שלמרות שהם עונים על הגדרת סעיף 1 לחוק ומכילים לשון הרע, הם לא "ישמשו עילה למשפט פלילי או אזרחי".

במילים אחרות, מדובר אפוא בפרסומים שפוגעים באדם אך בכל זאת לא תתאפשר הגשת תביעת לשון הרע בגינם. הסעיף אינו מתייחס לתוכנו של הפרסום, כלומר - אף פרסום שקרי או פרסום שנעשה בחוסר תום לב יכול לעמוד באחד מתתי הסעיפים שבסעיף 13 ולקבל הגנה גמורה ויותר לפרסום.

בסעיף 13 מופיעים 11 פרסומים שיזכו להגנה ומכונים "פרסומים מותרים": פרסומים של הכנסת, פרסומים בישיבות ממשלה או פרסומים על ידיה, פרסומי מבקר המדינה, פרסום של שופט/ בורר/ דיין/ כל אדם בעל סמכות שיפוטית, פרסום ע"י בעל דין במהלך הליך שיפוטי, פרסומים של ועדות חקירה, דו"חות של ישיבות שונות של ביהמ"ש או ועדות החקירה, דו"חות של ארגונים בינ"ל, פרסום שחייבים לפרסם ע"פ דין או הוראה של רשות, ותמצית של מרשם.

שמירה על הליכים משפטיים תקינים וחופש הביטוי

אחת מהגנות לשון הרע אשר המופיעה פעמים רבות בהקשר זה היא ההגנה אשר קבועה בסעיף 13(5) לחוק: "פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".

מדובר בהגנת לשון הרע על פרסומים במהלך דיון משפטי ע"י השופטים או בעלי הדין ובאי כוחם. לדוגמא פסק דין חיר: עורך דין טען במהלך הליך משפטי שמתנהלים הליכים משמעתיים נגד עורך הדין שייצג את בעל הדין שמנגד. עורך הדין שמנגד לא נשאר חייב והגיש כנגד חברו תביעת לשון הרע. ביהמ"ש השלום קבע במקרה זה כי האמירה של עורך הדין הראשון אמנם לשון הרע היא, אך חוסה תחת הגנת סעיף 13(5). עורך הדין שהגיש את התביעה לא התרצה וערער לביהמ"ש המחוזי. ביהמ"ש המחוזי הפך את החלטת השלום וקבע כי יש לסייג את הגנת סעיף 13(5). בעניין זהו הוגשה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון וזו התקבלה. ביהמ"ש העליון פסק שהגנות סעיף 13 הן הגנות מוחלטות ואין כל עוררין עליהן. לצורך זה, אין זה משנה אם הפרסום אמת הוא או כזב.

העיקרון שעומד מאחורי הכרעה זו של ביהמ"ש העליון הוא כי יש למנוע מצב שבו הגורמים המעורבים בהליך יחושו מוגבלים ולא יוכלו להגיד את כל מה שנראה רלבנטי בעיניהם להליך בירור האמת. אם הם ירסנו את אמירותיהם הם עלולים להימנע מאמירות מסוימות וכך ייפגמו תקינות ההליך השיפוטי, יעילותו והגינותו. יודגש כי הגנה זו היא הגנה בפני תביעה בלשון הרע בלבד. אין כל מניעה שיתקיימו הליכים אחרים בגין אמירות כאלו ואחרות שנאמרו במהלך דיון משפטי. למשל, הליכים משמעתיים שיתנהלו נגד עורך דין בטענה כי בהתבטאויותיו לא שמר על כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין, וכיוצא באלה.

הגנות נוספות

מלבד ההגנה המוחלטת הניתנת לפרסומים המוגדרים כפרסומים מותרים בהתאם לסעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, החוק מוסיף 2 הגנות:

הגנת אמת הפרסום (סעיף 14 לחוק): הפרסום כולל דברים שחשוב שיגיעו לאוזני הציבור ולחברה יש עניין שהדברים האמורים בו יפורסמו.
הגנת תום הלב (סעיף 15 לחוק) : הפרסום נעשה בתום לב: למשל חוסר ידיעה על הנפגע או על נסיבות שבגינן ייפגע מהפרסום ועוד. כך למשל, תינתן הגנה לאדם אשר פרסם דבר במטרה להגן על עניינו האישי או לאדם שפרסם ביקורת חריפה על יצירת אומנות של הנפגע.

לסיכום,

תביעות בגין לשון הרע טומנות בחובן פקטורים רבים והן בד"כ מורכבות מאוד. זהו ענף במשפט בו על כל מקרה להיבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו. יהיו מקרים לעיתים אשר על פניו ייראו כפרסום מותר החוסה תחת ההגנה המוחלטת שבסעיף 13 לחוק (במיוחד בעיני המפרסמים), אך לבסוף יתבררו ככאלו שאינם עומדים בתנאי הסעיף. או אז, יהיה חשוף המפרסם לסיכון שיתבע בלשון הרע.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.29 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 14)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע זוטי דברים – באילו מקרים ניתן להשתמש בהגנת זוטי דברים?
סעיף 34יז לחוק העונשין קובע כי זוטי דברים היא הגנה העומדת לנאשם במשפט פלילי. על פי סעיף זה אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, אין למעשה ערך משמעותי.  הגנת זוטי דברים עומדת לנתבע גם במשפט אזרחי, לפי סעיף 4...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 15 - מה משמעות הסעיף?
הגנת תום לב מונה מספר נסיבות אשר בהן התבטאות כלשון הרע לא תשמש עילה לתביעה. זאת כאשר המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיומו של האדם שנפגע מדבריו, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע. ניתן להשתמש בהגנת סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע בהתקיים שני תנאים...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 14 - מה משמעות החוק?
סעיף 14 לחוק לשון הרע עוסק בהגנת אמת הפרסום המכונה הגנת אמת דיברתי, וקובע כי במשפט פלילי או אזרחי, בפני הנתבע בתביעת לשון הרע, עומדת הגנה טובה כאשר בדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי. סעיף 14 קובע כי לא ניתן לשלול הגנת אמת בפרסום כאשר לא הוכחה אמיתות בפרט לוואי...
14
לשון הרע סעיף 13 - מה אומר החוק?
חוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. החוק מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, וקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בציבור או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בידי אחרים, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות...
קראו עוד
אמת דיברתי
חוק איסור לשון הרע קובע הגנה רחבה על שמו הטוב של אדם מפני פגיעה בו על ידי הוצאת דיבתו. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, לפגוע באדם או בתאגיד. בשל הבנת המחוקק, כי לא ניתן להגן על הזכות לשם טוב באופן מוחלט היות ולעיתים היא עומדת בסתירה מול זכות...
קראו עוד
הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע
נתבעים אשר הוגשה כנגדם תביעה בגין לשון הרע מציגים על פי רוב טענות הגנה שונות. מדובר בהגנה אשר מבוססת על עקרונות חופש הביטוי והגורסת כי ישנם פרסומים אשר יש להתירם, גם במחיר של פגיעה אפשרית בשמו הטוב של פלוני. בין הגנות לשון הרע נמצאת גם הגנת תום הלב. הגנת זו מופיעה...
קראו עוד
הגנת אמת בפרסום
הגנת אמת הפרסום, המוכרת גם כהגנת ה"אמת דיברתי", הינה הגנת לשון הרע המופיעה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. לפי הגנה זו, פרסום כלשהו יכול להיות מוגן מכוח החוק וזאת למרות שהייתה בו לשון הרע. כלומר, הפרסום פגע באדם אך הוא אמיתי והיה בו עניין לציבור. יתרה מזאת, אפילו אם הפרסום...
קראו עוד