www.libel.co.il - טל: 053-710-52-30
ברוכים הבאים לאתר לשון הרע. רוצים לדעת עוד? יש לכם שאלה? פנו אלינו ונשמח לעזור! 

לשון הרע

אמת דיברתי

חוק איסור לשון הרע קובע הגנה רחבה על שמו הטוב של אדם מפני פגיעה בו על ידי הוצאת דיבתו. סעיף 1 לחוק מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל, לבזות, לפגוע באדם או בתאגיד. בשל הבנת המחוקק, כי לא ניתן להגן על הזכות לשם טוב באופן מוחלט היות ולעיתים היא עומדת בסתירה מול זכות היסוד לחופש הביטוי, הוא אפשר - במקרים מסוימים - פרסום לשון הרע תוך פטירת המפרסמים מאחריות. מדובר אפוא בהגנות לשון הרע. על מנת לזכות בהגנת החוק, המפרסם נדרש לעמוד בתנאים אשר קבע המחוקק בסעיפים הרלבנטיים בחוק איסור לשון הרע. אם יצליח במשימה זו, יזכה להגנה.

אחת מההגנות המרכזיות המוגדרות בחוק איסור לשון היא הגנת "אמת דיברתי" (המכונה על ידי המחוקק, הגנת אמת הפרסום) המופיעה בסעיף 14 לחוק. הגנה זו קובעת, כי בשל פרסום שיש בו לשון הרע לא תוטל אחריות פלילית או נזיקית על המפרסם אם יעמוד בשני תנאים:

הדבר שפורסם הוא אמיתי ולא שקרי:

נדרש, כי המידע המהותי יהיה אמת. אם ישנו פריט מידע שולי הנלווה למידע העיקרי, והוא לא מדויק (ואף לעיתים אם לא נכון), לא תיפסל הגנה זו בטענה כי הפרסום אינו אמת. זאת, כי מרבית המידע המהותי נכונה. לצורך ההוכחה שאכן מדובר בפרט שולי נדרש הטוען להגנה להוכיח את שני התנאים המצטברים שלהלן:

1. מדובר בפרט שולי בעל חשיבות פחותה.
2. אין בפרט זה פגיעה של ממש בתובע.

כיצד האמת נבחנת? במשקפיים עובדתיים אובייקטיביים - האם המידע המצוי בפרסום הוא נכון - לפי הראיות והעדויות שיובאו בפני בית המשפט.
יצוין: אין כל דרישה בסעיף למצבו הנפשי של המפרסם, כלומר גם אם פעל בתום לב ובאופן ישר, הוא לא יזכה להגנת אמת הפרסום.

איך נקבע מהי האמת? במשפט מוכרת ההשוואה בין האמת המשפטית ובין האמת העובדתית. לעיתים אין התאמה בין השתיים בשל שוני ההשקפות בין בני האדם. בית המשפט נדרש לקבוע אמת מידה לצורך בחינת האמת. לעיתים קנה מידה זה יהיה האמת העובדתית ולעיתים האמת המשפטית. אם למשל, בית המשפט יראה כי אין ביכולתו למצוא את כל הפרטים (בדרך כלל נובע מקשיי הוכחה בהם נתקלים הצדדים), לפעמים הוא יתחשב באמת המשפטית (הבנתו את העובדות) לצורך הכרעתו באם להכיר או לא בהגנת אמת דיברתי.

יש בפרסום עניין ציבורי:


כלומר, יש אינטרס ציבורי קונקרטי ומהותי שהפרסום המדובר אכן יפורסם. הדבר נבחן על ידי בית המשפט במשקפיים נורמטיביים כיוון שהאינטרס הציבורי הוא שאלה של מדיניות שיפוטית. השופט היושב בדין נדרש לבדוק האם היו בפרסום יתרונות חשובים חברתיים אשר היוו סיבה מספיק טובה כדי לפרסם את הדבר על אף שיש בו לשון הרע. הבחינה נעשית על ידי השופט ולפי שיקול דעתו אך כמובן שבהתאם למוסכמות החברתיות.

האם יש מבחן לבחינת העניין הציבורי? מאחר שמדובר במושג המכונה "מושג שסתום" קשה לאפיין מבחן אנליטי. עם זאת, הפסיקה משתמשת במבחן עזר בלבד המכונה מבחן התועלת (הוצע על ידי פרופסור זאב סגל והתקבל בפסקי דין). לפי מבחן זה, עניין ציבורי הוא עניין שלציבור תצא תועלת מהכרתו - לצורך גיבוש דעה ציבורית או פוליטית או לצורך שיפור חייהם הפרטיים של האזרחיים. יש לציין, כי מכיוון שמדובר במבחן עזר בלבד, לא ניתן לקבוע באילו מקרים כן יתקיים עניין ציבורי ובאלו לא.

לכן, על בית המשפט לבחון את העניין באופן פרטני בהתאם לנסיבות המקרים בהם הוא נדרש לדון בסוגיה. ככלל, אפשר לומר שככל שהפרסום מתייחס לחייו הפרטיים של האדם, כך מידת העניין הציבורי שבפרסומו תפחת. יודגש כי עסקינן ביסודות מצטברים. דהיינו, המשמעות היא שאם אחד מהיסודות אינו מתקיים, לא תקום ההגנה לנתבע והוא ימצא אחראי בגין דבר לשון הרע שפרסם.

על מי הנטל להוכיח את הגנת אמת הפרסום?

כידוע, טענות הגנה במשפט האזרחי והפלילי הן טענות אשר מועלות על ידי הנתבע או הנאשם. בית המשפט אינו מעלה אף טענה לטובת אף אחד מהצדדים, ואינו נותן להם "טיפים" ועצות. זאת היות ובשיטת המשפט האדברסרית שאנו מצויים בה, המאבק המשפטי הוא בין הצדדים. דהיינו, עליהם להיות אקטיביים והשופט צריך להיות פסיבי ולפסוק על פי החומר שהובא בפניו בלבד.

במקרה שאדם נתבע ועומד לדין, עליו להביא טענות הסותרות את טענותיו של התובע או טענות המצדיקות את מעשיו. לכן, כאשר הנתבע מודה כי עשה פעולה מסוימת אך יש הצדקה לפעולתו, עליו להצביע על קיומה של הגנה בחוק לפיה למרות שהמעשה אינו מקובל, ניתן היה לעשותו בנסיבות המקרה. יותר מכך, מרגע שהעלה את טענת הגנת האמת דיברתי, על הנתבע להרים גם את הנטל להוכיחה.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 2.9 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 21)

לשאלות בנושא
מלא/י פרטיך כאן
( הפניה ללא התחייבות)

קראו עוד בנושא
לשון הרע זוטי דברים – באילו מקרים ניתן להשתמש בהגנת זוטי דברים?
סעיף 34יז לחוק העונשין קובע כי זוטי דברים היא הגנה העומדת לנאשם במשפט פלילי. על פי סעיף זה אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, אין למעשה ערך משמעותי.  הגנת זוטי דברים עומדת לנתבע גם במשפט אזרחי, לפי סעיף 4...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 15 - מה משמעות הסעיף?
הגנת תום לב מונה מספר נסיבות אשר בהן התבטאות כלשון הרע לא תשמש עילה לתביעה. זאת כאשר המפרסם לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיומו של האדם שנפגע מדבריו, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע. ניתן להשתמש בהגנת סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע בהתקיים שני תנאים...
קראו עוד
לשון הרע סעיף 14 - מה משמעות החוק?
סעיף 14 לחוק לשון הרע עוסק בהגנת אמת הפרסום המכונה הגנת אמת דיברתי, וקובע כי במשפט פלילי או אזרחי, בפני הנתבע בתביעת לשון הרע, עומדת הגנה טובה כאשר בדבר שפורסם היה אמת והיה בו עניין ציבורי. סעיף 14 קובע כי לא ניתן לשלול הגנת אמת בפרסום כאשר לא הוכחה אמיתות בפרט לוואי...
14
לשון הרע סעיף 13 - מה אומר החוק?
חוק איסור לשון הרע, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. החוק מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות לבין הזכות לכבוד ולשם טוב, וקובע כי לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בציבור או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג בידי אחרים, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות...
קראו עוד
פרסום מותר למרות לשון הרע
חוק איסור לשון הרע קובע שפרסום שיש בו לשון הרע (דבר שפרסומו יכול לפגוע באדם) הוא אסור, גם אם האמור בו אמת הוא. עם זאת, חשוב לדעת כי לא מדובר באיסור גורף וכמובן ייתכנו מקרים בהם פרסום שביכולתו לפגוע באדם יאושר לפרסום. סעיף 13 לחוק שלעיל קובע בתת סעיפיו רשימת פרסומים...
קראו עוד
הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע
נתבעים אשר הוגשה כנגדם תביעה בגין לשון הרע מציגים על פי רוב טענות הגנה שונות. מדובר בהגנה אשר מבוססת על עקרונות חופש הביטוי והגורסת כי ישנם פרסומים אשר יש להתירם, גם במחיר של פגיעה אפשרית בשמו הטוב של פלוני. בין הגנות לשון הרע נמצאת גם הגנת תום הלב. הגנת זו מופיעה...
קראו עוד
הגנת אמת בפרסום
הגנת אמת הפרסום, המוכרת גם כהגנת ה"אמת דיברתי", הינה הגנת לשון הרע המופיעה בסעיף 14 לחוק איסור לשון הרע. לפי הגנה זו, פרסום כלשהו יכול להיות מוגן מכוח החוק וזאת למרות שהייתה בו לשון הרע. כלומר, הפרסום פגע באדם אך הוא אמיתי והיה בו עניין לציבור. יתרה מזאת, אפילו אם הפרסום...
קראו עוד